מהו הגורם למחלת העורקים ההקפיים?

קיימים מספר "גורמי סיכון" הקשורים למחלת העורקים ההקפיים. ('גורם סיכון' הינו כל דבר המגביר את הסיכון לחלות במחלה). אותם גורמי הסיכון המגבירים את הסיכוי ללקות בהתקף לב או שבץ' הם גם גורמי הסיכון המיוחסים לסיכון לחלות במחלת העורקים ההקפיים: אלו הם הגורמים העיקריים:

*עישון

*לחץ דם גבוה

*רמת כולסטרול גבוהה בדם

*חוסר פעילות גופנית

*השמנת יתר

*סוכרת

*היסטוריה משפחתית של נטיה לחלות במחלת העורקים ההקפיים, או כל מחלה של כלי הדם.

*מגדר (מין החולה). מחלת העורקים ההקפיים שכיחה יותר בקרב גברים  מאשר נשים בגיל צעיר, אך הנתונים משתווים בקרב נשים מבוגרות: מספר דומה של נשים וגברים מפתח את המחלה.

*הגיל. מחלת העורקים ההקפיים שכיחה בקרב אנשים בני 70 ומעבר. התסמינים בדרך כלל מתחילים בין הגילים 50 ל-70.

*רקע אתני. בקבוצות אתניות מסויימות נמצא דרגות סיכון גבוהות מאלו שנמצא בקבוצות אתניות אחרות. (כאן מובאת דוגמא מבריטניה)

אם אביך, אימך, אחיך  או אחותך חלו באחת ממחלות כלי הדם בגיל צעיר (נשים מתחת לגיל 65), וגברים מתחת לגיל 55) הינך נמצא בקבוצת סיכון גבוהה לחלות באותן מחלות, בנוסף למחלת העורקים ההקפיים. גם התנהגות משפחתית מקובלת מהווה גורם סיכון. הנטיה לאורח חיים של דיאטה לא מאוזנת ועישון, עוברת לעיתים בין דורות. אם  הנטיה לחלות במחלות כלי הדם שכיחה במשפחתך, חשוב שתפעל  בקשר לגורמי הסיכון האחרים שיש לך.

הגורמים הבאים עלולים אף הם להגדיל את הסיכון לחלות במחלות כלי הדם, בנוסף למחלת העורקים ההקפיים.

* מצב סוציו-אקונומי ירוד. אנשים המתקיימים מהכנסה נמוכה חשופים יותר לגורמי הסיכון הקשורים למחלות כלי הדם, ונוטים יותר לאורח חיים לא בריא.

*כיצד אתה מתמודד עם לחץ

*צריכה גבוהה של   אלכוהול.

ככל שגורמי הסיכון שלך רבים יותר, רבים הסיכויים שתחלה במחלת העורקים ההקפיים. התמודדות עם גורמי הסיכון בשלב מוקדם יכולה למנוע התפתחות המחלה, או החמרתה.

בדיקת לב

**אם אתה מעל לגיל 40, רצוי לבצע בדיקת לב

 בדיקת לב הינה הערכה לבדיקת רמת הסיכון שלך לחלות באחת ממחלות מערכת כלי הדם (הכוללות בנוסף למחלת העורקים ההקפיים גם אנגינה, התקף לב ושבץ).

בהתאם לתוצאות הבדיקה הרופא או האחות ייעצו לך על דרכים לשמירת בריאות הלב ומחזור זרימת הדם. הרופא ישקול גם באם עליך ליטול תרופה כדי להגן על לבך ומחזור הדם.

אילו בדיקות צריך לעשות ?

אם אתה חווה  אילו מהתסמינים המתוארים, עליך לפנות לבדיקה אצל הרופא המטפל.  הרופא ישאל לגבי ההיסטוריה הרפואית שלך, ויגלה אם קיימים עוד גורמי סיכון המשפיעים על סיכוייך לחלות במחלת העורקים ההקפיים.

הרופא ישאל היכן אתה חש כאב, מהי תחושת הכאב , ומתי אתה סובל ממנו. השאלות האלו מסייעות לקבוע איזה עורק עלול להיות נגוע. הרופא יבדוק את רגליך ואת כפות הרגליים, ואת  הדופק שלהן. דופק חלש, או חוסר דופק  עלול להיות סימן שהעורק צר או חסום. הרופא יבדוק גם סימנים  ותסמינים נוספים של  מחלת העורקים ההקפיים המצויינים ברשימה.

סביר להניח שתילקח ממך דגימת דם כדי לבדוק את מצבך הבריאותי הכללי,  רמת הכולסטרול שלך, וכן לבדוק אם יש לך סוכרת.

יתכן שתתבקש לעבור סדרת בדיקות נוספות. בדיקות אלו יעזרו לרופא לקבוע את מצבך, ומהו הטיפול הטוב ביותר עבורך.

הרופא או בית החולים בו תתבצענה הבדיקות יסבירו לך אם צריך להתכונן לפני כן. לדוגמא: לפני ביצוע חלק מהבדיקות יהיה עליך להפסיק ליטול תרופות מסויימות.

 אינדקס קרסול זרוע (אינדקס לחץ קרסול זרוע)  (ABPI)                                                                                                                                                                                  

זוהי אחת הבדיקות השכיחות ביותר בה משתמשים כדי לאבחן את מחלת העורקים ההקפיים, מכיון שהיא עוזרת לקבוע את כמות הדם המגיעה לרגליים. הבדיקה משווה את לחץ הדם בקרסול כנגד לחץ הדם בזרוע.

מבצע הבדיקה ימדוד את לחץ הדם בבזרוע ובקרסול. כדי למדוד את לחץ הדם בקרסוליים, יוצמד שרוול לבדיקת לחץ דם מסביב לחלק התחתון של הרגל, קצת מעל  הקרסול. הם ימרחו קצת ג'ל על העור מעל לשני העורקים המרכזיים ברגל, ובאמצעות דופלר אולטרסאונד יאזינו לדם הזורם דרך העורקים האלו וימדדו  את  לחץ הדם בקרסול.

לאחר סיום הבדיקה יחלקו את התוצאה הגבוהה ביותר של לחץ דם שהתקבלה במדידה בקרסול בתוצאה הגבוהה ביותר של לחץ דם שהתקבלה במדידה בזרוע. התוצאה הסופית שתתקבל היא היחס בין שתי המדידות. תוצאה של אינדקס 1.0 היא נורמלית. תוצאה מתחת ל 0.9 פירושה שאתה חולה במחלת העורקים ההקפיים, אולם אנשים רבים עם קריאה נמוכה אינם סובלים מתסמיני המחלה.

בבדיקה יתכן שתתבקש לעלות מדרגות או ללכת על הליכון, כדי למדוד את  זרימת  הדם בעורקים  לפני ואחרי המאמץ.

 הדמית דופלקס (קיצור של: דופלר אולטראסאונד)                                                                                                                                      

בבדיקה זו משתמשים בגלי קול כדי להראות תמונת הדמיה של מבנה העורק וכמות הדם הזורמת בו. ג'ל נמרח על העור ומכשיר בדיקה מונח על האזור הנבדק. הדמית דופלקס עוזרת לגלות היכן קיימת ההצרה או החסימה בעורקים ומה היקף ההצרה. קשה לקבל הדמיה אם אתה סובל מעודף משקל או אם העורקים שלך חסומים על ידי הצטברות רבה של טרשת. בדיקה זו עוזרת להחליט איזה טיפול יהיה המתאים ביותר עבורך.

אלקטרוקרדיוגרם (אקג ECG)                                                                                           

בדיקת אלקטרוקרדיוגרם  – או א.ק.ג בקיצור – היא בדיקה פשוטה ויעילה הרושמת את הפעילות החשמלית של לבך.

יתכן ותתבקש לבצע גם פעילות פיזית תוך כדי בדיקת האלקטרוקרדיוגרם (בדיקת לחץ)  זוהי בדיקת א.ק.ג. הרושמת את הפעילות החשמלית של לבך בזמן שאתה הולך על הליכון או מדווש על אופני כושר. הבדיקה בוחנת את פעילות ליבך בזמן מאמץ כאשר אתה פעיל יותר.

בדיקות נוספות                                                                                                                                                                                                                                                                                               

 בעזרת הבדיקות שיתוארו להלן ניתן להביט לתוך העורקים שלך, לראות את זרימת הדם ולגלות איפה נמצאת ההצרות (המחלה) ומה מידת החומרה שלה. אולם, בדיקות אלו נעשות רק אם נשקלת האפשרות לביצוע הליך אנגיופלסטיה או ניתוח, כדי להעריך אם אתה מתאים לטיפולים אלו.

טומוגרפיה ממוחשבת (אנגיוגרפיה CTA)                                              

זוהי מכונת רנטגן מתוחכמת המסוגלת לצלם תמונות תלת מימדיות של העורקים שלך. יוד מוזרק לוריד בזרועך. עליך ליידע את הצוות לפני הבדיקה אם אתה אלרגי ליוד. בבדיקה תשכב על מיטה צרה הנעה לאורך הסורק. בדיקה זו חושפת אותך לכמות קטנה של קרינה.

בדיקת תהודה מגנטית (כלי דם) (MRA)
  

בסריקה זו משתמשים בשדה מגנטי כדי ליצור דימויים תלת מימדיים של העורקים שלך, והיא יכולה גם למדוד את זרימת הדם דרך העורקים. כמו ה-CTA   שתואר לעיל, גם כאן מוזרק יוד לעורק בזרוע. אם אתה סובל מאלרגיות עליך ליידע את הצוות לפני התחלת הבדיקה.

בבדיקה תשכב על שולחן צר הנמצא בתעלה צרה שמסביבה יש מגנט גדול. התפרצויות קצרות של שדות מגנטיים וגלי רדיו מהסורק  מאפשרים יצירת תמונות של העורקים שלך.

בדיקה זו רועשת מאד וכמה נבדקים חשים קלאוסטרופוביה במהלך ההדמיה. אם אתה מודאג מהשפעתם של דברים אלו, דבר עם הרופא המטפל.

יתכן ולא תוכל לעבור את הבדיקה אם יש לך שתלים ממתכת כמו קוצב לב  (אלא אם כן שלך אינו מושפע מהדמית MRA ) בדיקה זו אינה חושפת אותך לקרינה.

 אנגיוגרפיה (Angiogram)                                                                                             

בבדיקת האנגיוגרפיה משתמשים בקרני רנטגן כדי לבחון את העורקים ברגליך, וכך יכולים לראות אם חל תהליך הצרה  נוספת של העורקים ומהו שיעור ההצרה.

בזמן הבדיקה יתנו לך זריקת הרדמה מקומית כדי לטשטש את האזור. צנתר (קתתר:גליל דק וגמיש), יוחדר לעורק, בדרך כלל באזור המפשעה, אך לעיתים לעורק בזרוע או בשורש כף היד. באמצעות קרני הרנטגן הצנתר מובל בתוך ודרך העורקים שלך. בשלב זה מזריקים יוד העובר בצנתר ומצלמים תמונות רנטגן.

אתה עלול לחוש תחושת צריבה חמה מהיוד. היוד יראה את זרימת הדם בעורקים ואת האזורים הצרים והחסומים.

לאחר ההליך הצנתר מוסר ואחות או רופא ילחצו על החתך או ישימו "תקע" קטן כדי להפסיק את הדימום. תתבקש להישאר במיטה לכמה זמן. יהיולך שטפי דם שטחיים בסביבות אזור המפשעה שהינם נורמליים,  כמו כן ותחוש רגישות באזור למשך מספר ימים.  בתחילה תחוש עייף, אך תחזור למצבך הרגיל בתוך ימים ספורים.

אנגיוגרפיה נחשבת לבדיקה בטוחה יחסית, וסיבוכים רציניים הינם נדירים. אולם קיים סיכון מסויים בהליך זה. הסיכון תלוי במצבך הבריאותי הכללי ומצבך הפרטי-ייחודי. הרופא המטפל ימליץ על הבדיקה רק אם יחוש כי התועלת עולה על החסרונות. בדיקה זו חושפת אותך למידה מסויימת של קרינה.

אם הרופא חושש  כי קיימת היצרות בעורקי הלב, הוא ימליץ על הליך אנגיוגרפיה של עורקי הלב. (אנגיוגרפיה קורונרית) ההליך דומה לאנגיוגרפיה, אך הצנתר יוכנס לעורקים מסביב ללב.

** התוכן נבדק ואושר ע"י דר' מיכאל יונש, קרדיולוג בכיר, מנהל שרות מחלות לב מבניות, מומחה בצנתורי לב בבית החולים קפלן, כמו כן דר' יונש הינו מרצה בכיר באוניברסיטה העברית בתחומי הקרדיולוגיה הפולשנית וצנתור עורקי הלב.**