
הקלטה ותמלול:
אני מדבר עכשיו עם פרופסור מיכאל יונש, בוקר טוב פרופסור יונש. כן, שלום, בוקר טוב. מנהל שירות צינתורים ומחלות לב במכון הלב במרכז הרפואי קפלן, מצנתר בכיר במדיקל רפאל.
אנחנו רק נזכיר את השם, אבל לא ניכנס לתיק הרפואי של השחקן אלון אבוטבול, זיכרונו לברכה. מה קורה לנו? איך זה קורה שאנחנו בגיל כל כך צעיר, שעושים ספורט, ודני פתח עוד עם תזונה, ולעשות פעילות גופנית וכולסטרול, ואיך זה קורה שאנחנו עדיין מתים מהלב? כן, כן, זה נכון, אנחנו באמת מדברים בנסיבות מאוד מצערות, וזאת אומרת, בלי להיכנס לפרטים האישיים, אבל לצערנו, כל פעם שזה קורה, וזה עולה לחדשות שמדובר במישהו מפורסם, זה קורה כל יום כמעט, שאנשים באמצע החיים, או בשיא הפעילות שלהם, מתים. והגורם מוות באירועים כאלה, זה אפשר להגיד באופן גורף תמיד, התקף לב, שגורם לדום לב.
המחלה שגורמת להתקף לב ולדום לב, זה נקראת טרשת העורקים. זה הסתיידות של העורקים, שקיעה של שומנים בדפנות העורקים, זה קורה בכל העורקים בגוף, בצוואר, ברגליים, בכליות, וכשקורה בלב, זה מוביל לסתימה של העורק פתאומית, התקף לב ודום לב. בעצם אתה אומר שהתקף לב, הוא תמיד יושב על המחלה של טרשת עורקים? כן, אתה יודע, באופן אנחנו לא אומרים תמיד, אבל כן, באופן עקרוני כן.
אוקיי. וזה משהו שאתה יכול לבדוק, לראות, לגלות מבעוד מועד? בדיוק, זאת הנקודה הקריטית, וזה באמת מה שכואב ומצער, שהמוות הזה, באופן כללי, מוות מדום לב, מוות מהתקף לב, מוות פתאומי כזה, הוא תמיד בר מניעה. אפשר למנוע את התמותה הזו.
אפשר למנוע אותה. צריך להבחן את טרשת העורקים, מוקדם, לקבוע מה מצב העורקים, ואז לטפל. גם האבחון הוא קיים ביחסית קל, וגם הטיפול הוא קיים ונפוץ, וזו מחלה שיש לה טיפול.
צריך להיות מודעים, וזה מה שקורה פה, זה הולך לאיבוד בדרך כלל. עכשיו פרופסור, ברשותך, כל אדם שנמצא, או חבר בקופת חולים, כלשהי, נבדק גם לפחות פעם בשנה, ככה על כל פנים, זה צריך להיות, ורופא המשפחה יכול לזהות, שומנים בדם, טריגליצרידים, כולסטרול, וישנן תרופות, שהן היום ברמה של צ'יק צ'אק של, אין בעיה. האם כך אתה יכול לפתור את הבעיה של הכולסטרול, שהוא בוודאי גורם מרכזי? כן, אז חד משמעית, אנשים צריכים לבדק, הבעיה שאנשים נבדקים באופן כללי לכל מיני דברים, וצריך לשים לב שוב לנקודה הזאת של טרשת העורקים, אתה צריך לבדוק את הכולסטרול, ולחץ הדם, והסוכרים בדם, אבל בסוף צריך לקבוע כמה טרשת יש לך בעורקים, כמה מהדברים האלה שוקעים בתוך העורקים, זאת השאלה. אם יש לך גורמי סיכון גבוהים, עישון, סיפור משפחתי, שזה משהו מאוד מאוד בולט, גנטיקה, לחץ דם, סכרת, וכדומה, צריך לבדוק האם יש לך טרשת עורקים, מעבר לבדוק את בדיקות הדם, צריך להסתכל על העורקים, אפשר לעשות את זה די בקלות, אפשר להסתכל על העורקים של הצוואר, באולטרסאונד, ולראות אם שוקעים שם רבדים, אז צריך לטפל בזה יותר אגרסיבית, וגם את הלב, צריך לבדוק ספציפית את הלב, גם אם אתה מרגיש טוב. מאיזה גיל מומלץ לבדוק? צריך לפחות פעם אחת להתחיל בגיל 30-40, המחלה הזאת מתחילה בגילים המוקדמים, ושזה כן, חד משמעית, וביותר, שוב, יותר, אצל אנשים שיש להם גנטיקה, אם אבא שלך או שלך, עבר התקף לב בגיל 40, אז אתה צריך לדעת שיכול להיות שקיבלת את הגנטיקה הגרועה, אתה צריך להבדל גם אם אתה ספורטאי, ואתה אוכל רק חסה, ואתה קופץ, ומרגיש טוב. זאת הבעיה, שאנשים לפעמים לא מרגישים את ההתפתחות של המחלה, וצריך לבדוק אותה, צריך לשים את הבן אדם על הסקאלה, ואיזה סיכון הוא נמצא לטרשת.
עכשיו, פרופסור, מעניין, האם האדם שהתגלה שיש לו כולסטרול בדם, האם לקיחת או שימוש בכדורים נגד כולסטרול, אותם כדורים, האם הם ביכולתם גם לפזר את הכולסטרול שכבר נדבק בעורקים? כן, באופן עקרוני, הכדורים היום יכולים גם לא רק למנוע את ההתקדמות של הטרשת, אלא גם להפחית אותה במידה מסוימת. אבל שוב, צריך לדעת איפה אתה עומד מבחינת הטרשת. אם יש לך יצירות של 90 אחוז, אין שום כדור שיפתור את הבעיה הזו. ולכן, כן לעשות את הדמיה וגם את ההדמיה של הלב. האם על ידי מה שנקרא צנתור וירטואלי היום, שזה CT של הלב, שזה בדיקה מצוינת, לא פולשנית, או אפילו על ידי צינתור הבחנתי, שזה פעולה יחסית קלה ופשוטה היום, צריך כל בן אדם הוא לגופו, תלוי מהסיכון שלו, באיזה דרגה חומרה הוא נמצא, אבל צריך לבדוק את העורכים של הלב. זאת אומרת, אם אני רוצה לעשות היום איזושהי בדיקה צנתור וירטואלי, או כמו שאמרת, CT לב, אז אני הולכת לרופא המשפחה, אני מבקשת הפניה, וזה כזה פשוט? עוד פעם, אבל זה פשוט. זה יותר פשוט מלקבל את התקף לב ודום לב. מצד אחד. מצד שני, שום דבר פשוט לא פשוט בארץ.
אבל אני אומר, הכל אפשרי. איך עושים את זה? הכל צריך ללכת לרופא המשפחה ולהתחיל עם הבדיקות הבסיסיות. לראות אם יש לך לחץ דם, שומנים בדם, סוכרים בדם, לעשות איזושהי בדיקה לא פולשנית כמו אקו-מאמץ. זאת בדיקה מצוינת. אולטרסאונד של הלב במאמץ. זה אפשר לעשות הכל דרך קופת חולים ורופאי משפחה.
והוא יפנה אתכם הלאה לקרדיולוג. ואז הקרדיולוג יעשה איזושהי הערכה. שוב, איפה אתם נמצאים בדרגת הסיכון? ואם דרגת הסיכון שלכם היא מצדיקה את זה, הקרדיולוג יבקש את הבדיקה והקופות חולים יאשרו אותה יפה,
עכשיו פרופסור, מכיוון שזמננו לצערי הולך ותם בכל זאת שאלה אחרונה. דיברת על כך שמגיל 30 כבר אנשים צריכים להיות ערניים לנושא הזה. האם מגיל 65 או 70 קדימה, יש תכיפות או צורך בתכיפות יתר לאותן בדיקות, או שמה לא?
לא, אז אני אומר לבן אדם צריך להיות מודע שוב איפה הוא נמצא. מה המצב הוא. אם נבדקת בגיל 30 והכולסטרול שלך טוב והכל בסדר, אתה לא צריך להיבדק כל שנה, אפילו מספיק פעם בחמש שנים. וכנראה בגיל 60, אם המצב שלך טוב, מצוין. אבל אם יש לך סכרת, שומנים בדם, אתה מעשן, חוסר פעילות גופנית, היסטוריה משפחתית, אתה צריך להיבדק אולי כל שנה, כל חצי שנה. שוב, הבעיה היא לא מתי אתה נבדק. השאלה היא אם עושים לך את הבדיקה הנכונה והמתאימה. זאת הנקודה.
פרופסור יונש, תודה רבה. מנהל שירות צינתורים ומחלות לב בקפלן ומצנתר בכיר במדיקל רפאל. הלוואי ולא נזדקק ושנהיה בריאים, אבל אתה אומר בשביל להיות בריאים צריך לבדוק.
אז תודה רבה על ההמלצות ושתהיה לנו שבת שלום. שיהיו ימים שקטים ושיחזרו כולם הביתה. תודה רבה.
ואתה יודעת מה? לפני שנעבור לשיר, אתה צריך גם לדעת להיוולד למשפחה הנכונה. שלא היו בה התקפי לב. שהגנטיקה טובה. כן, כנראה שגם את זה צריך לדעת.





