סיכון למחלת לב טרשתית דרך פענוח ממוגרפיה של השד

מידע חיוני המתגלה מפענוח ממוגרפית שד יכול לרמוז על סיכון למחלת לב טרשתית

במה שנראה כשינוי באופן החשיבה על נושא בריאות האשה, חוקרים טוענים כי פענוח של ממוגרפית שד דיגיטלית יכולה לעזור בסינון שני גורמים הקשורים לרפואה מונעת – סרטן השד ומחלת לב טרשטית. 

חוקרים בצוות בראשו עמדה דר. לורי מרגוליס (Margolies)  מביה"ח מאונט סיני בניו-יורק, מצאו כי בארבע מתוך עשר נשים התגלו סימנים של הסתיידות עורקית בשד בעת נתוח תוצאות ממוגרפית השד שלהן, ממצאים המצביעים על  גורם  סיכון גבוה לחלות במחלת לב כלילית. גבוה אף יותר מגורמי הסיכון המוגדרים "מסורתיים" הקשורים למחלות לב כליליות.

אף שרופאים מיומנים לאתר הסתיידות עורקית בשד במהלך ממוגרפיה, בהיותה לעיתים קרובות ה"סמן העיקרי" לגילוי מוקדם של סרטן שד, ממצאים אלו בדרך כלל אינם כלולים בדוחות ניתוחי הממוגרפיה. ללא עלות נוספת, הקרנה או זמן נוסף – הכללת נתוני הסתיידות עורקית בשד בדוחות יכולה לסמן  את השלב המכריע הבא  בדרך לאבחון מוקדם של מחלות עורקים תרשתיות אומרים החוקרים.

טוב יותר משיטות אבחון מסורתיות 

במחקר שמתפרסם במרץ 2016 , בכתב העת המקצועי JACC: Cardiovascular Imaging  ,

מרגוליס ועמיתיה בחנו נתונים שנלקחו מ-292 נשים ללא תסמינים מיוחדים בגילאים שבין 39 ל-92 ללא היסטוריה של מחלות עורקים תרשתיות, אשר עברו ממוגרפיה דיגיטלית וטומוגרפיה ממוחשבת(סיטי, CT ) בהפרש של שנה אחד מהשני.  הרב (39%) עברו סקירה כחלק ממעקב לקשרית בריאה, בעוד שאצל האחרות הטומוגרפיה נעשתה לצורך שיקוף לגילוי סרטן ריאות, או לצורך מקרי טראומה או זיהום בין היתר.

רמות ההסתיידות בעורק הלב ((CAC) נלקחו מנתוני הCT  והושוו עם מדד חדש שפותח על ידי החוקרים לבדיקת רמת  ההסתיידות עורקית  בשד  כדי למדוד  את מספר כלי הדם בהם חלה ההסתיידות, וכן את מידת האורך ועובי ההסתיידות בתוך כלי הדם.  הם השוו גם את תוצאת מדד ההסתיידות עורקית בשד עם מדד הסיכון של פרמינגהם (FRS) והנחיות רמת הכולסטרול – המודדת את רמת הסיכון לחלות במחלת לב.

הסתיידות עורקית  בשד אובחנה ב- 42.5%  מהמטופלות, והיתה שכיחה יותר ככל שעלה גיל המטופלות. כמו כן אובחנה ביתר בקרב מעשנות ונשים הסובלות מלחץ דם גבוה ומחלת כליות כרונית.

כשהשוו בין רמות הסידן בעורק הלב לרמות הסתיידות עורקית בשד, שני המבחנים הראו כי קיימת התאמה טובה: רמת ההסתיידות עורקית בשד עולה עם עליית רמת ההסתיידות בעורק הלב.

מהפכני  ומתווה צורת טיפול חדשה

"תוצאות המחקר יכולות לשנות לגמרי את האופן בו רדיולוגים מפענחים ומדווחים על ממוגרפיות שד", מרגוליס אמרה, והוסיפה כי המצב מקביל למחאה שהובילה לחקיקה בנושא מתן הודעה (לאחר ממוגרפיה) על רמת צפיפות השד. זו מחייבת ליידע נשים לאחר פענוח הממוגרפיה אם רקמת שד צפופה אובחנה בפענוח. כיום מתן ההודעה הינה חובה ב-24 מדינות בארצות הברית,

"אני יכולה לתאר כי זהו אותו סוג של גישה חדשה לטיפול, פריצת דרך בדיווח והערכת סיכון", הוסיפה, וציינה כי "קל מאד לדווח תוצאות כמותיות של הסתיידות עורקית בשד בכל ממוגרפיה. ואפעל כדי שהדבר יעשה, כדי שתהיה לנו ההזדמנות להשתפר ולזהות נשים הנמצאות בקבוצת סיכון גבוהה על ידי ניתוח פשוט של אמצעי סינון רווח מאד שכבר נעשה כיום".

מרגוליס אמרה כי היא מקווה שבנוסף למסירת המידע על ההסתיידות עורקית בשד לרופא המפנה את המטופלת, הוא גם יועבר ישירות למטופלת בצורת מסר, מנוסח בשפה פשוטה, המיידע אותה כי היא עלולה להיות בסיכון לחלות במחלת לב, וכי עליה להתייעץ עם רופא לאבחון נוסף.

במאמר מערכת שנלווה למחקר, דר. קוראן נאזיר (Nasir)  ודר.ג'והן מקאבוי (McEvoy ) מבית החולים הבפטיסטי במיאמי, פלורידה מסכימים כי הוספת מידע על הסתיידות עורקית בשד לדו"ח הממוגרפיה היא הדבר הנכון  כולל לנשים שעשו הגדלת חזה.

הכותבים גם מעלים השערה כי סקירה לגילוי סרטן השד והחזה וגילוי רמות סידן באותו זמן עם סוקר המבצע CT   במקום ממוגרפיה "יכולה להוות גישה מלהיבה לסקירה כפולה, ויכולה גם לכלול סקירה לגילוי של  סרטן ריאות בנשים מסויימות".      

** התוכן נבדק ואושר ע"י דר' מיכאל יונש, קרדיולוג בכיר, מנהל שרות מחלות לב מבניות, מומחה בצנתורי לב בבית החולים קפלן, כמו כן דר' יונש הינו מרצה בכיר באוניברסיטה העברית בתחומי הקרדיולוגיה הפולשנית וצנתור עורקי הלב.**