התקף לב וטרשת עורקים
הקלטה ותמלול:
רופא פרטי, מיטב המומחים, בשיחה אישית עם פרופסור יעקב בורנשטיין.
אנחנו כולנו המומים בעקבות מותו של השחקן אלון אבוטבול שהתמוטט בחוף הים, ובעקבות מותו של השחקן, בואו נבדוק אם אפשר למנוע התמוטטות כזאת, ובנושא הזה נשוחח עם פרופסור מיכאל יונש,
בוקר טוב לך. כן, שלום, בוקר טוב. אני אזכיר, פרופסור יונש, שאתה מנהל שירות צינתורים ומחלות לב מבניות במכון הלב, במרכז רפואי קפלן, מצנתר בכיר בבית החולים מדיקל רפאל תל אביב. תודה רבה שאתה עולה לשידור. אז תגיד לי, הנושא הזה של מוות או התמוטטות של מישהו שנראה בריא לחלוטין עד רגע קודם, למה זה בדרך כלל קורה? אנחנו כמובן מבינים שאין לנו את התוצאות של הבדיקות שלו, אבל איך זה קורה בדרך כלל ואיך אפשר למנוע כמובן?
כן, בדיוק. באמת זאת שאלה מצוינת. זה באמת, בלי להתייחס למקרים, למקרה הספציפי הפרטני, זה באמת כאב לב, שברון לב על אלון אבוטבול. אבל צריך להבין שזה לא מקרה נדיר. אנחנו שומעים את זה כשמדובר באנשים מוכרים ציבורית, אבל המקרים האלה הם בכלל לא נדירים. והגורם המוות במצבים כאלה של התמוטטות, מוות פתאומי, מישהו שהוא לכאורה בריא בגילים האלה, שאני מדבר בין 35 אפילו ומעלה, זה ברוב המוחלט של המקרים, מה שנקרא דום לב, שנגרם כתוצאה מהתקף לב. זאת המחלה. התקף לב שמוביל לדום לב.
אז לגבי התקף לב שמוביל לדום לב, אנחנו מבינים שזה יכול לקרות, אבל למה שיהיה התקף לב לאדם כזה שהוא לכאורה פעיל ונראה בריא?
כן, בדיוק, זאת הנקודה המתסכלת. צריך להבין שזה מוות שבאמת הוא, זה אובדן של עולם במלואו כל פעם שזה קורה, וגם באנשים יותר מבוגרים. אנחנו רואים את זה כל יום. והדבר, אני חושב שהמסר הכי חשוב שצריך לעבור, שזה מוות שהוא בר מניעה. לחלוטין, ב-100 אחוז אפשר למנוע את המצבים האלה, מכיוון שאם אנחנו מטפלים, תופסים את המחלה לפני התקף הלב, לפני אירוע חריף היום עם הטיפולים התרופתיים והטיפולים הצינתוריים והאבחון, אפשר חד משמעית למנוע את המקרים האלה. וצריך להבין, המחלה שגורמת להתקף לב, להתמוטטות, לדום הלב, נקראת טרשת עורקים. זו מחלה שפוגעת בכל העורקים של הגוף, גם בצוואר, בכליה, ברגליים ובלב. בלב היא גורמת להתקף לב, במוח, לאירוע מוחי וכדומה.
טרשת עורקים זה מצב שבו העורקים נהיים מסוידים ומוצרים. יש שקיעה של פלקים, מה שנקרא, רובדים תורשתיים שמכילים שומן, סידן, בדפנות של העורקים. זה תהליך הדרגתי שקורה לאורך שנים, יכול להתחיל בגילי 30 אפילו ולפעמים הביטוי שלו הוא חד ופתאומי מאוד. לפעמים הביטוי שלו הוא יותר ברור ומתבטא בסימפטומים, כאבים בחזה קוצר נשימה ולפעמים אין שום סימנים מקדימים. אנחנו מכירים את זה גם באנשים שהם ספורטאים, גם באנשים שהם לכאורה בריאים. יש מה שנקרא גורמי סיכון להתפתחות הטרשת, ואנשים חייבים להיבדק וחייבים לדעת מה מצב הטרשת אצלם בגוף. כן.
עכשיו, בוא נאמר שאותו אדם לא נבדק, והאם עדיין יש סימנים מקדימים שהולך להתפתח את כיף לב? סימנים שהוא יוכל לזהות ולעצור את ההידרדרות?
כן. בהחלט, בדרך כלל יש סימנים מקדימים. אבל הרבה פעמים אנשים, במיוחד אנשים שהם בכושר, במיוחד אנשים שהם במצב גופני טוב והם פעילים גופנית, הם לא שמים את האצבע על הסימנים האלה ולא מייחסים לזה משמעות. מי שרץ מרתון הוא סובל במשך המרתון, וגם מי שרץ עשרה קילומטר. זה מלווה בקושי פיזי, וקשה לפעמים לדעת האם זה בגלל הקושי הפיזי או בגלל המחלה. הסימנים הקלאסיים, בוא נגיד, זה בדרך כלל לחץ בחזה, קוצר נשימה במאמץ, ירידה הדרגתית ביכולת המאמץ, כאבים שהם יכולים לפעמים להקרין, לצוואר, לגב, ללסת. אבל בדרך כלל זה כאבים יותר ממושכים, זה לא דקירות פה ושם. עייפות שהיא חדשה. זאת אומרת, יש
הרבה סימנים מקדימים, אבל שוב, הרעיון הוא לתפוס את זה לפני הסימנים, מכיוון שאנחנו יודעים שבערך 20% מהתקפי הלב מופיעים בלי סימנים. ממש out of the blue , מה שנקרא. ולכן לא צריך לחכות לסימנים, צריך להיבדק. מי צריך להיבדק? בשורה התחתונה, כולם. אבל אם להיות יותר ספציפיים, ככל שיש יותר גורמי סיכון, כל
מה שנקרא להיבדקות טרשת, צריך להקפיד יותר על הבדיקות ולהגיע לבדיקות עומק יותר גדולות. למשל, אנשים מעשנים, אנשים עם היסטוריה משפחתית. זה מאוד חשוב, אם אבא שלך עבר התקף בגיל 40 או 50, אתה חייב להיבדק, גם אם אתה אוכל רק חסה ורץ ומקפץ. זה לא קשור, יש מרכיב גנטי מאוד מאוד בולט. אנשים עם לחץ דם גבוה, סכרת, שומנים גבוהים בדם, כל האנשים האלה צריכים לגשת ולהיבדק. הבדיקות הן פשוטות, ובאמת, באמת, הן מצילות חיים.
אז אני מקווה שעורערנו את העניין ואת המודעות, ובאמת ייגשו לי להיבדק מספרים גדולים כרגע. ושאלה אחת לסיום. אמרת שהמוות כנראה נגרם בגלל דום לב עקב התקף לב. עכשיו, לא כל התקפי הלב גורמים לדום לב, אנחנו מכירים לא מעט אנשים שעברו את התקף לב, אבל הספיקו להגיע לבית חולים, אפילו לצינתור דחוף, או לטיפול אחר, ולא עברו דום לב. במה זה תלוי שיהיה דום לב שאפשר לחיות?
נכון, נכון. זאת אומרת, שוב, הרפואה, אנחנו שוב מנסים למנוע ולטפל מוקדם. אבל היום בהחלט הטיפול בהתקף לב הוא חד משמעית מאוד יעיל, ואנשים שמגיעים לבית החולים עם התקף לב, ברוב המוחלט של המקרים יוצאים מזה ומתאוששים.
ולכן הדגש ששוב, אם כן יש את הסימנים המקדימים, לחץ בחזה, קוצר נשימה, משהו שממושך להגיע לבית החולים, לקרוא לאמבולנס ולהגיע לבית החולים. למה אמבולנס? מכיוון שאחת התופעות לוואי, בוא נקרא להן, של התקף הלב, של ירידה בזרימת הדם באזור מסוים בלב, זה הפרעות קצב, הפרעות חשמליות. והסתימה בעורק גורמת להפרעות חשמליות. הפרעות החשמליות גורמות להפרעת קצב שהיא גורמת לדום לב ולמוות. מה שאנו רואים שעושים, קליר כזה במיון ומכת חשמל, זה הדום לב. צריך לחבר לו את הדפיברילטור וזה מציל חיים. אז זה באמת עולה ומלואו, אבל בסוף לגשת ולהיבדק לרופא משפחה, לקרדיולוג, וזה יפתור את הבעיה. בהחלט.
טוב, תודה רבה פרופסור מיכאל יונש.
אני אזכיר שאתה מנהל שירות צינתורים ומחלות לב מבניות במכון הלב, מרכז רפואי קפלן, מצנתר בכיר בבית החולים מדיקל רפאל תל אביב, שלא נדע, אבל אם יש, אז נגיע אליך. תודה רבה.
מאמרים נוספים
