שמי יורם, בן 63 מאזור המרכז, מעשן , ולא מוצא את הזמן והאמת גם לא את הכוח לפעילות גופנית. אני עובד בעבודה משרדית ככה שרוב היום אני ממילא יושב על כסא. את ארוחות הצהריים אני אוכל איפה שאני יכול, מעדיף מזון מהיר, העיקר שיהיה סביר ובמחיר עממי.
לפני כשנה שמתי לב שבהליכה של כשלוש מאות מטרים התחלתי לחוש בכאבים ברגלי השמאלית. לא ייחסתי לזה יותר מדי חשיבות כי ברגע שנחתי הכאב עבר. חשבתי שזה אולי קשור להתפתחות של דלקת פרקים או לגיל- זה מה שאנשים אמרו לי ולכן המשכתי בשגרה היומיומית שלי.
עם הזמן מרחק ההליכה שיכולתי ללכת מבלי לחוש כאבים התקצר, אבל זה עדיין לא הדליק אצלי נורה אדומה. גם בביקור היחיד שעשיתי אצל רופא המשפחה הוא אמר לי לפנות לאורתופד ולפיזיותרפיסט, אך לאורתופד לא מצאתי את הזמן והפיזיותרפיסט דרש ממני לבצע כל מיני תרגילים מוזרים שנראו לי מיותרים ומטופשים.
כיום מסתבר לי שהכאבים ברגליים היו סימני אזהרה להתפתחות סתימות בעורקים הגדולים ברגליים ובעצם גם בכל הגוף. את הכאב בחזה הרגשתי בפעם ראשונה בהתקף הלב, ולאחריו התעלפתי…משהוא שקשור להפרעת קצב הלב הסבירו לי…
מסתבר שהכל קשור – העישון, השומנים בדם, חוסר הפעילות, ה"צנרת" תחילה להסתם – זאת אותה טרשת העורקים ששמעתי עליה פעם, וכשהצנרת ברגל נסתמה, הצינורות בלב כבר היו מוצרים משמעותית – ומה שבעצם כמעט והרג אותי היה אותה מחלה טרשתית בעורקי הלב".
המקרה של יורם מדגים מהי מחלה טרשתית רב מערכתית המערבת בו זמנית מספר עורקי גוף שונים ואינה מוגבלת לאיבר בודד. בהעדר מודעות ואבחון מוקדם, הימנעות ממתן טיפול כנדרש ובמועד, יש כדי להביא למצב של סכנת חיים.
מהי טרשת העורקים (אתרוסקלרוזיס)?
מקור המילה בלטינית : אתרו – עיסה דביקה וסקלרוזיס – התקשות. ואכן, טרשת העורקים בבסיסה מתארת הצטברות הדרגתית של חומר שומני, כגון כולסטרול, בדפנות כלי הדם. תהליך הצטברות הרובד הטרשתי מתקדם עם השנים ובסופו של דבר מביא להצרות משמעותית בכלי הדם עד כדי פגיעה בזרימת הדם לרקמות. טרשת העורקים וביטויה בלב וכלי הדם הגדולים, מהווה את גורם התמותה העיקרי בעולם המערבי, יותר מכל גורמי המוות גם יחד!
המחלה הטרשתית יכולה להתפתח בגפיים התחתונות, בעורקי הכליה, באבי העורקים , בעורקי הצוואר שמוליכים דם למוח ובעורקים שמזינים את הלב (העורקים הכליליים).
לרוב, תהליך הצרת העורק על ידי הרובד (הפלאק) הטרשתי הינו הדרגתי, איטי ומפתחת לאורך שנים.בראשיתו, לרוב החולה כלל אינו מודע לתהליך הצטברות הטרשת. ככל שהטרשת מצטברת מתחילים תסמינים (סימפטומים) שייחודיים לטרשת בכל איבר ואיבר. לעיתים, עובר הרובד הטרשתי תהליך עירור (אקטיבציה) חריף הגורם להווצרות קריש דם מקומי באזור הרובד הטרשתי. תהליך זה עלול להביא לחסימה מהירה ומלאה של כלי הדם וביטויה למשל אוטם שריר הלב (התקף לב).
בגפיים התחתונות הסימפטום הראשון יכול להתבטא כצליעה לסירוגין. אלו כאבים המופיעים לרוב בשוק, מוחמרים לאחר הליכה ונפסקים במנוחה. בשלבים יותר מתקדמים אותם כאבים יכולים גם להתרחש במנוחה. במקרים מתקדמים ביותר של המחלה עלולים להתפתח סימפטומים נוספים כגון כיבים, נמקים, ואף קטיעה של הגפה.
כאשר ההיצרות היא בעורקי הצוואר (העורקים שמובילים דם למוח), החסימה יכולה לגרום לשבץ מוחי זמני (TIA) שמתבטא בסימפטומים כגון עיוורון זמני, בעיות בדיבור, ערפול, סחרחורות, חולשה זמנית ביד וברגל, ועוד. שבץ מוחי זמני עלול לנבא מקרים של שבץ מוחי המובלי לנזק נוירולוגי קבוע (CVA ) שעף עלול להיות קטלני.
חסימה של עורקי הכליה הוא אחד הגורמים ליתר לחץ דם קשה לשליטה ו/או לכשל כלייתי. ההערכה היא כי 10%-15% מכלל המקרים של כשל כלייתי מקורם בטרשת בעורקי הכליה. הצרות משמעותית בעורק הכליה הינו הגורם השכיח ביותר ליתר לחץ דם הפיך.
במצבן ההתחלתי היצרויות טרשתיות בלב יכולות להפתח מבלי לגרום לתסמינים כך שהאדם אינו מודע להן. בהמשך יכולה להתפתח סימנים כגון מתבטאות כאבים בחזה, קוצר נשימה, עייפות משמעותית לאחר מאמץ. בשלבים מתקדמים יותר אותה תעוקה עלולה להתרחש גם במנוחה. הסכנה הגדולה ביותר היא שרובד טרשתי באחד מעורקי הלב עובר עירור פתאומי עם מרכיב של קרע מקומי והתפתחות מהירה של קריש דם העלול להביא לחסימה מלאה של העורק, ירידה באספקת החמצן לאזור מסוים בלב והתקף לב.
חשוב לזכור: מחלה טרשתית אינה מחלה נקודתית המוגבלת לכלי דם או לאיבר בודד. זו מחלה כרונית והדרגתית שעלולה להתפתחת בחלק גדול מעורקי הגוף בו זמנית. כאבים כתוצאה מהיצרות כלי דם ברגל, יכולים למעשה להעיד על מחלה טרשתית באזור אחר בגוף כמו בלב או בעורקים שמזינים את המוח. גם ההפך הוא הנכון: חולים הסובלים מהתפתחות טרשת בעורקי הלב חשופים גם להתפתחות הצרויות טרשתיות בעורקי הרגליים, הכליות והצואר, מבלי שיהיו מודעים לכך, עד שנהיה מאורח מידי. מחלה טרשתית הינה מחלה נפוצה ביותר אך במקרים רבים היא אינה מאובחנת בזמן.
חשוב לא להתעלם מגורמי הסיכון למחלה ומהופע מוקדמת של תסמינים.
מומלץ לפנות לבדיקה רפואית שתגדיר את הסיכון להתפתחות הטרשת, דרכי אבחון מניעה וטיפול.
אילו אוכלוסיות מועדות ללקות במחלה?
ישנם מספר גורמי סיכון למחלה:
עישון
השמנת יתר
סכרת
כולסטרול "רע" גבוה (LDL)
כולסטרול טוב נמול (HDL).
תורשה
אורח חיים לא בריא וחוסר פעילות גופנית.
לחץ דם גבוה
גיל ומגדר (יותר נפוץ אצל גברים)
מהם דרכי האיבחון
מהו הטיפול המומלץ:
1. הטיפול הראשוני הינו שינוי אורח החיים שכולל:
הפסקת עישון. רצוי לשקול השתתפות בסדנא אף שילוב טיפול תרופתי.
פעילות גופנית קבועה. חשוב להדגיש כי לחולים הסובלים מהצרות בעורקי הרגליים מומלץ לבצע הליכה, ככל הניתן, למרות הכאב ברגליים. ההליכה תורמת לשיפור ארוך טווח בסימפטומים. מומלץ לשקול פעילות מסודרת למשל במסגרת שיקום הלב.
דיאטה עם דגש על תזונה נכונה מבחינת איזון שומנים,סוכרים ומלח.
שמירה על משקל רצוי
2. טיפול תרופתי בטרשת- הטיפול התרופתי מיועד בעיקרו לעצירת התקדמות המחלה על ידי טיפול אגרסיבי בגורמי הסיכון וכן נסיון לייצב את הרובד הטרשתי ואולי אף לגרות לנסיגה כלשהיא בחומרתו. הטיפול כולל תרופות להורדת לחץ דם, לאיזון רמת השומנים בדם, לאיזון הסכרת, למניעת קרישת הדם. הדגש הוא לא רק על נטילת התרופות עצמן אילה על הגעה לאיזון מיטבי של גורמי הסיכון ולהשגת ערכי מטרה של לחץ הדם, רמת הסוכר ושומני הדם. לרוב נדרש מעקב קפדני, שילוב תרופתי והתאמה מדויקת של מינוני התרופות, תוך הימנעות מתופעות לואי.
3. צנתור – צנתור, אנגיוגרפיה, הינו תהליך התערבותי זעיר פולשני המתבצע בהרדמה מקומית. הצינתור מתחיל כפעולה אבחנתית, בה מודגמים בברור העורקים ומוגדרים אזורי ההצרות, אורכם חומרתם ומשמעותם. במידת הצורך הצינתור יכול להפוך לטיפולי ובו מטופל הרובד הטרשתי הגורם להצרות קשה בעורק על ידי ניפוח בלון, החדרת תומכן מתכתי (סטנט) או ציוד קידוח, ניקוי, הרחבה אחר. בדרך כלל החדירה היא מעורק המפשעה, אך גם יכולה להיות דרך עורקי היד. לעיתים ההצרויות בעורקי הרגליים הן כה קשות, ארוכות ומסויידות עד כי לא ניתן לפתוח אותם באמצעות צינתור. חסרון נוסף הינה אפשרות החסימה החוזרת לאחר הפתיחה הראשונית. אחוזי החסימה המחודשת (רה-סטנוזיס) לטווח הארוך בסטנטים בעורקי הרגליים עדיין גבוהים יחסית בהשוואה לסטנטים המושתלים בעורקי הלב. הטכנולוגיה המוכרת של סטנטים מצופי תרופה שהביאו למהפכה בהורדת שיעור החסימה המאוחרת של הסטנטים נמצאת רק בחיתוליה כאשר מדובר בסטנטים לעורקי הרגליים. יש להדגיש כי קיים מאמץ טכנולוגי מואץ לפתח פתרונות שונים לפתיחה יעילה של הצרויות מורכבות בעורקי הרגליים ולמניעת הסתימה החוזרת לאחר פתיחת העורק.
4. ניתוח. פעולה מורכבת ופולשנית יותר מצינתור המבוצעת לרוב בהרדמה מלאה. שוקלים ניתוח בדרך כלל במטופלים עם סימפטומים חמורים כגון כיבים בכלי הדם ברגליים. בניתוח יוצרים מעקף, על ידי וריד שנלקח מרגל החולה או מחומר מלאכותי העוקף את אזור ההיצרות כדי לאפשר את זרימת הדם מעבר לאזור ההיצרות. ניתוחי כלי דם מבוצעים שנים רבות וקיים נסיון מצתבר רב בתחום, לעיתים הניתוח נותן פתרון טוב יותר לטווח הארוך מאשר פתרון מילעורי בצינתור ובמקרים של חסימות ארוכות או מורכבות מאוד מהווה את האופציה היחידה לחידוש אספקת דם.
המלצותיי
ראשית, אני ממליץ לכל אחד לשמור על אורח חיים בריא. זו התרופה הטובה ביותר.
פעילות גופנית מסודרת כדוגמת 50 דקות הליכה 3 פעמים בשבוע (לפחות..), הגברת הפעילות הגופנית בחיי היום יום כגון עליה במדרגות, צימצום ההתניידות הממונעת לנסוע עם הרכב לכל מקום, המנעות מוחלטת מעישון, שמירה על תזונה מאוזנת מופחתת בשומנים וקלוריות, ומעקב אחר ערכי הסוכר ולחץ הדם ורמת שומני הדם.
באנשים הנמצאים בסיכון לפתח טרשת עורקים – כולל מעשנים, חולי יתר לחץ דם, סכרת, הפרעות שומני הדם, בעלי נטיה משפחתית וחולים לאחר אירוע מוחי או אירוע לב: כדאי להיבדק על ידי רופאים מומחים ולנסות לאבחן את קיום טרשת העורקים הפריפרית מבעוד מועד. הגישה הרב-מערכתית לאיבחון וטיפול בטרשת עורקים מגיע מארצות הברית לארץ. בעיקרה ההבנה שטרשת עורקים היא מחלה הפוגעת בעורקים שונים בגוף ויש לרכז את האבחון והטיפול בידי מומחה אחד. הגישה דוגלת בשימת החולה במרכז במקום האיבר, ריכוז הטיפול בטרשת בכל הגוף בידי רופא מומחה במקום התמקדות קרדיולוג בטרשת בלב, נוירולוג בטרשת עורקי המוח ורופא כלי דם בטרשת עורקי הרגליים.
במקרה שמרגישים סימפטומים שיכולים להעיד על מחלה טרשתית אסור להתעלם. חובה לפנות בהקדם האפשרי לרופא שמתמחה בטרשת עורקי לב וכלי דם כדי לקבל אבחון וטיפול הולם. אסור להזניח את המחלה או להתעלם מהסימפטומים. יש לזכור כי מחלה טרשתית אינה נקודתית אלא היא מחלה כרונית שמתרחשת ברוב עורקי הגוף, כאשר בהיעדר טיפול נאות עלולה להת]חת לכדי אירוע לבבי, אירוע מוחי, הפרעות קשות בהליכה או אף בקטיעה של איברים ונכות.
סיפור מקרה 2:
מר א.ד.
בן 63, משקל יתר, עישון בעבר, יתר לחץ דם, שומני דם מוגברים.
במעקב מכון הלב לאחר אוטם שריר הלב לפני 5 שנים. עבר צינתור לב עם פתיחה של עורק שמאלי באמצעות סטנט. מאז מטופל תרופתית.
במהלך 5 השנים האחרונות עבר 3 צינתורים שהדגימו חסימות חוזרות של עורקי הלב ועבר פתיחה נוספת עם מספר סטנטים. מתוסכל מאוד מכך שחוזר ומפתח סתימות בעורק הלב. נוטל תרופות באופן סדיר אך לא מצליח לרדת במשקל. כל הרופאים מציינים שהוא "שמן" וחייב לרדת במשקל.
הוא לא מצליח! לא מסוגל לבצע פעילות גופנית כלל. מרגיש כבדות כל פעם שהוא מתחיל ללכת ואפילו כאב עמום ונוקשות בשוק רגל ימין. התחושות ממש עוצרות אותו בהליכה עד שהוא הפסיק בכלל לנסות ללכת. לא דיבר על זה עם הרופאים, חשב שזה חלק מהכבדות וההשמנה וההזדקנות שלו. אף פעם לא שאלו אותו או בדקו אותו בכיוון.
בביקורת האחרונה במכון הלב הרופא הרגיל שלו לא היה והוא נבדק על ידי ד"ר יונש ששאל אותו האים הוא הולך ברגל, האם יש לו כאבי רגליים בהליכה ונוקשות בשוק. ד"ר יונש בדק אותו, גם באמצעות מכשיר דופלר ידי מיוחד והעלה את האפשרות של מחלת כלי דם ברגליים, בעיקר מימין. בהמשך הפנה אותו ד"ר יונש לבדיקת אולטרסאונד כלי דם בקופ"ח שאכן העלתה חשד משמעותי לקיום הצרות ניכרת בעורק רגל ימין. השלב הבא היה צינתור כלי דם שהדגים הצרות קריטית במוצא העורק הראשי של רגל ימין. ד"ר יונש פתח את הסתימה עם סטנט מיוחד ומיד לאחר השחרור, כבר ביום למחרת, החולה הרגיש שיפור משמעותי. התחיל לבצע הליכות סדירות יום יומיות שהובילו לשיפור בהרגשתו הכללית, ירידה במשקל ואיזון טוב יותר של יתר לחץ הדם ורמת שומני הדם.
ד"ר מיכאל יונש, קרדיולוג בכיר , יחידה לקרדילוגיה פולשנית, מכון הלב, בית חולים קפלן רחובות.