צופי האח הגדול בסכנה

צפייה יומית של למעלה משעתיים בטלוויזיה עלולה לעלות לכם בחייכם. במחקר חדש ראשון שבחן את הקשר בין הבילוי מול המרקע ואירועי לב, נמצא כי שהייה ממושכת מול המסך, בעיקר מסך הטלוויזיה, מכפילה את הסיכון לאירועים לב וכלי דם. תוצאות המחקר מצביעות גם על עלייה של 50% בסיכון לתמותה אצל בטטות הכורסא, שצופים בטלוויזיה יותר מ- 4 שעות ביום, בהשוואה לאלו שמצויים מול המסך פחות משעתיים ביום.

החוקר הראשי, דר' עמנואל סטאמאטקיס מאוניברסיטת לונדון קולג' באנגליה, כי למחקר החדש השלכות מהותיות על ההמלצות הרפואיות לבריאות הציבור ועל ניסוח קווים מנחים רפואיים. המסר המרכזי במחקר הוא שצריך לקצץ בצפייה בטלוויזיה, כדי שזו תסתכם, לכל היותר, בשעתיים צפייה. באוסטרליה, למשל, קיימים לילדים קווים מנחים, ברוח ההמלצה, המגבילים את הצפייה בטלוויזיה לשעתיים ביום. לדבריו, כעת יש מקום להרחיב את ההמלצה למבוגרים.

במחקר עקבו דר' סטאמטאקיס ועמיתיו אחרי 4512 נחקרים בגילאי 35 ומעלה במשך 4 שנים (2003 – 2007 )200, ובחנו את גורמי התמותה וכן היארעות של אירוע לב וכלי דם. הנחקרים נשאלו כמה שעות מזמנם הפנוי הם מקדישים לצפייה בטלוויזיה, וחולקו על פי תשובותיהם ל- 3 קבוצות : אלו שצופים פחות משעתיים ביום. בין שעתיים לארבע שעות ביום, ו-4 ויותר שעות צפייה בטלוויזיה ביום.

כמה שעות מסך יש לכם?

במחקר נצפו 215 אירועי לביים חריפים ו סהכ 325 מקרי תמותה במהלך מעקב ממוצע של למעלה מ 4 שנים. בהשוואה למשתתפים שדיווחו על צפייה בטלביזיה של פחות משעתיים ביום נצפתה עליה של כמעט 50% בסיכון למוות באילו שצפו בטלביזיה 4 שעות ומעלה. הסיכון לפתח אירוע חריף המערב את מערכת הלב וכלי הדם (כולל התקפי לב ואירועים מוחיים) היה גבוה ב 125% במשתתפים הצופים בטלביזיה שעתיים ויותר. התוצאות נותרו בעלות משמעות סטטיסטית מובהקת גם לאחר תיקון למשתנים קליניים שונים כגון היסטוריה של גיל, עישון, יתר לחץ דם,סכרת, השמנת יתר וכן דרגת עיסוק בפעילות גופנית.

קיימות היום עדויות חד משמעיות הקושרות בין פעילות גופנית והקטנת תמותה ותחלואת לב וכלי דם. בשנים האחרונות מתפרסמות עבודות הבודקות גם "את הצד השני של המטבע" כלומר, לא רק עד כמה מועילה הפעילות הגופנית, אלה גם עד כמה מזיקה עצם ה"רביצה הממושכת" בשעות הפנאי. רוב פעילות הישיבה בזמננו הפנוי כרוכה בצפייה בטלביזיה וישיבה מול המחשב ("זמן מסך"). אכן, סקרים מראים כי פרט לשינה, צפיה בטלביזיה היא המרכיב המשמעותי ביותר בשעות הפנאי בחברה המערבית. דר' סטאמטאקיס ועמיתיו מצאו לאחרונה בסקר נרחב של גברים סקוטיים מעל גיל 35 כי קיים קשר משמעותי בין "שעות מסך" ובין הסיכון לתחלואת לב וכלי דם ותמותה במעקב של מעל 4 שנים. המאמר שפורסם בינואר 2011 ב JACC, אחד מעיתוני האיגוד הקרדיולוגי האמרקיאי ובין העיתונים המובילים בקרדיולוגיה העולמית, מדגיש כי הסיכון המוגבר שבו נמצאים אילו הצופים בטלביזיה שעתיים ומעלה ביום נותר משמעותי מאוד גם לאחר שנלקחו בחשבון גורמי סיכון מוכרים כגון גיל מבוגר, עישון, השמנת יתר, לחץ דם וסכרת.

 

תוצאות אילו מצטרפות לסקרים דומים, בין השאר בקנדה, בו בוצע מעקב של עד 12 שנה, ובאוסטרליה, בו נסקרו מעל 8000 נבדקים. מעניין במיוחד בסקר הנוכחי הוא כי גם לאחר שנלקחו בחשבון מרכיבי הפעילות הגופנית שבהם עוסקים הנשאלים, כלומר, גם במידה ואדם אכן עוסק בפעילות גופנית כלשהיא, עדיין ישיבה ממושכת בשעות הפנאי יתכן ומגבירה את סיכונו ללקות באירוע לב וכלי דם.

יש לזכור כי המאמר המתואר מתאר סקר בו הנבדקים נשאלו לגבי הרגלי החיים שלהם ולא מחקר מבוקר בו חולקו המשתתפים לקבוצות ביקורת וטיפול באופן אקראי. מכאן כי מהמאמר הנוכחי לא ניתן להסיק על קשרי סיבה ומסובב בין שעות מסך ואירועי לב וכלי דם. יתכן וחלק מההסבר תמון גם בצריכת סוג וכמות מזון שונה בין צופי הטלביזיה ואילו שלא…

הצפיה בטלביזיה היא לא הבעיה

בכל אופן, סביר כי הבעיה אינה נעוצה באופן ישיר בעצם הצפייה בטלביזיה אלא כי הישיבה הממושכת נמצאת כסמן משמעותי וחזק המנבא התפתחות תחלואת לב וכלי דם יחד עם תמותה מוגברת. אכן, דר' סטאמטאקיס ועמיתיו ניסו לחקור מגנונים ביולוגיים שונים שיסבירו את הקשר בין שעות המסך והתפתחות אירועי הלב וכלי דם. אמנם, עבודות בבעלי חיים מצאו כי ישיבה ממושכת פועת באום ישיר התהליכי חילוף השומנים בגוף באופן כללי ובכלי הדם באופן ספציפי. בסקר הנוכחי נמצאו עדויות בבדיקות דם כי שעות מסך מוגברות נמצאות בקשר עם בדיקת דם המעידה על קיום תהליכי דלקת סמויים כרוניים ממושכים (עליה ב CRP ). מתנהלים מחקרים בסיסיים שונים הבודקים את הקשר הישיר בין ישיבה ממושכת והפרעות בתפקוד כלי הדם, תאי ציפוי הדם (אנדותל), חילוף שומנים וסוכרים בגוף ועוד.

לציין כי במאמר הנוכחי מדובר בישיבה ממושכת בשעות הפנאי, ללא קשר לישיבה בשעות העבודה. כמו כן נבדקו גברים בלבד, אם כי סקר דומה בנשים בארצות הברית מדגים תוצאות דומות לגבי ישיבה ממושכת במשך היום והסיכון לתחלואת לב וכלי דם.

סיכום

לסיכום נמצא קשר משמעותי ובלתי תלוי בין ישיבה ממושכת בשעות הפנאי ובין התפתחות אירועים לבבים ומוחיים חריפים ותמותה. הדגש הוא על הסכנה הקשורה בפעילות הכרוכה בישיבה ממושכת בשעות הפנאי, ללא קשר לגורמי אחרים ואף ללא קשר למידת הפעילות הגופנית במשך היום. מכאן עולה ההמלצה לא רק כי יש להגביר פעילות גופנית אלא יחד עם זה יש להקטין שעות מסך וישיבה בשעות הפנאי.

כל פעילות הכוללת עמידה והליכה עדיפה כנראה מישיבה ( SHOPPING וספונג'ה בשעות הפנאי כערובה לבריאות ממושכת….?). המחברים אף מעלים את השאלה האם כדאי לפרסם הנחיות גורפות לציבור להפחית את שעות הישיבה בזמננו הפנוי. המלצות אילה כנראה קלות יותר לישום מאשר התחלת עיסוק בפעילות גופנית מסודרת. הן לא מהוות תחליף לפעילות גופנית אך החלט צעד בכיוון הנכון.

ד"ר מיכאל יונש, קרדיולוג בכיר , יחידה לקרדילוגיה פולשנית, מכון הלב, בית חולים קפלן רחובות.

There were 215 CVD events and 325 any-cause deaths during the four years of following up (19 364 follow-up person years). The adjusted hazard ratio for all-cause mortality, including adjustment for physical activity, was 1.48 for those engaging in four hours or more of screen time relative to less than two hours, and for CVD events, the adjusted HR was 2.25. And the hazard ratio for those with two to four hours of screen time a day was similar to that of those who spent more than four hours a day in front of a screen, relative to those who spent less than two, Stamatakis noted.
The researchers found that approximately 25% of the association between screen time and CVD events was explained collectively by C-reactive protein, body-mass index, and high-density-lipoprotein cholesterol. The remaining 75% could be attributed to other factors that were not considered, such as diet and psychological factors, says Stamatakis. "Further experimental studies will be needed to determine the exact mechanisms," say he and his colleagues.

** התוכן נבדק ואושר ע"י דר' מיכאל יונש, קרדיולוג בכיר, מנהל שרות מחלות לב מבניות, מומחה בצנתורי לב בבית החולים קפלן, כמו כן דר' יונש הינו מרצה בכיר באוניברסיטה העברית בתחומי הקרדיולוגיה הפולשנית וצנתור עורקי הלב.**