מחלת עורקים טרשתית כלילית: בדיקות לאבחון והערכה

הערכת גישות האבחון

בתהליך שמטרתו לקבוע אם החולה סובל ממחלת עורקים טרשתית כלילית, בדיקות דם עוזרות רק כדי לאבחן שינויים סמויים בתפקודי הכליות והעלאה ברמת השומנים בדם.

הבדיקה המומלצת הינה הדמיה של כלי הדם: אנגיוגרפיה.

אפשרויות אבחון נוספות כוללות: אנגיוגרפיה באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת Computed Tomography Angiography , אנגיוגרפיה באמצעות תהודה ממוחשבת (MRA) , ודופלקס אולטרסאונד.

אנגיוגרפיה סטנדרטית (מלטינית: תמונה של כלי הדם)

אנגיוגרפיה היא עדין המדד המוביל להדמייה של כלי הדם ואבחון של מחלת עורקים טרשתית (ראה צילום) אולם, אנגיוגרפיה מבוצעת רק כשמתוכננת התערבות כירורגית  (בהליך אנדו-ואסקולרי או ניתוח רגיל).

בחולים העוברים ניתוח לב קיימת סכנה לסיבוכים בכלי הדם והלב ואף מוות. במחקר שהשווה אנגיוגרפיה שגרתית של הלב עם הדמית אנגיוגרפיה סלקטיבית של הלב בחולי טרשת לאחר ניתוח, מונקו (Monaco) ואחרים מצאו כי אנגיוגרפיה שגרתית של הלב שיפרה את תוצאות ההצלחה של הניתוי משמעותית  ולא דווחו מקרי תמותה או אירועים לבביים.

מחקרים בהשתתפות מספר מרכזים רפואיים נדרשים כדי לבדוק ממצאים אלו באוכלוסיות גדולות.

**תיאור הצילום: דימוי מאנגיוגרפיה המראה חסימה של עורק הירך בצד אחד (עם תיקון של גרעין בית הברך הצדדי) ובצד השני סטנוסיס של עורק הירך. זהו האזור הנפוץ ביותר  לאירוע של למחלת לב כלילית.

הדמית MRA עוזרת בקבלת תמונה של כלי דם גדולים וקטנים. כיום ל-  MRAיכולות הדמיה משופרות מבעבר. ניתן להשתמש בו לא רק לאבחון, אלא גם כדי לעזור לתכנן את סוג ההתערבות הרצויה.

מחקר שהשווה שימוש בטכניקת אנגיוגרפיה באמצעות תהודה מגנטית לעומת טיפול  באנגיוגרפיה רגילה ביחס לאיכות חיים ועלויות מצא כי אף שתהליך ה-  MRA היה זול ב-20%  לא נמצאו הבדלים באיכות החיים.

אנגיוגרפיה באמצעות טומוגאפיה ממחושבת (CTA)

אנגיוגרפיה באמצעות טומוגאפיה ממחושבת הינה אופן נוסף כדי לקבל הדמיה של מחלות עורקים.

אולם, יש לה כמה חסרונות:  בנוסף לבעית השימוש בחומר ניגוד והצורך ל"תזמן" במדויייק את הזרקת חומר הניגוד לוריד עם סריקה מהירה של הגוף על ידי מכשיר ה-CT, לפני שחומר הניגוד יספיק לצאת מכלי הדם אל אברי הגוף כלי הדם והרקמות, קיימת גם בעיה של שידרוג של סורק ה- CT כדי להפיק תמונות באיכות טובה

אולם, טכנולוגיה משוכללת מאפשרת כעת שחזורים תלת-מימדיים וארבע- מימדיים ונותנת מידע בזמן אמת.

מחקר קטן שהעריך את דיוק  ההבחנה של מכשירי ה- CTA החדשים לאבחון  מחלת עורקים טרשתית כלילית בגפיים מצא כי הרגישות והפירוט של התמונה נעים בין 98% ל-97.1% בהתאמה כדי לאבחן סטנוסיס של כלי דם, ו 95.4% ו-99.3% בהתאמה כדי לאבחן חסימת כלי דם.

אפשר להשוות נתונים אלו עם הסורקים הרגילים בהם הרגישות והפירוט של התמונה נעים בין 96.6% ל92.2% בהתאמה לאבחן סטנוסיס של כלי דם, ו-94.4% ו-94.4% בהתאמה כדי לאבחן חסימת כלי דם.

החוקרים הראו שיפור ברור בדיוק הדיאגנוסטי למחלת עורקים טרשתית על ידי העדפת השימוש בסוקר הדינמי על פני הסוקר הרגיל ללא הגדלת הקרינה או צורך בהזרקת חומר ניגוד.

דופלקס (ע"ש דופלר ואולטרסאונד) אולטרסונוגרפי

בדופלקס אולטרסונוגרפי משתמשים כדי להעריך מצב מחלת הלב וכלי הדם של החולה. לסריקה באמצעות דופלקס היתרון שהיא אינה פולשנית ואינה דורשת שימוש בחומר ניגוד, (הצובע את כלי הדם והרקמות) או הקרנת רנטגן. החיסרון בבדיקה  שהיא תלויה במיומנותו של הטכנאי המבצע.

** התוכן נבדק ואושר ע"י דר' מיכאל יונש, קרדיולוג בכיר, מנהל שרות מחלות לב מבניות, מומחה בצנתורי לב בבית החולים קפלן, כמו כן דר' יונש הינו מרצה בכיר באוניברסיטה העברית בתחומי הקרדיולוגיה הפולשנית וצנתור עורקי הלב.**