מחקר קובע: גירושין, ובייחוד מספר גירושין רב, מהווים גורם סיכון לאוטם שריר הלב

גירושין עלולים להוות גורם סיכון מוגבר ללקות בהתקפת לב, והסיכון לכך גדל באופן משמעותי ככל ש"החשיפה" לתופעת הגירושין גדלה. כך עולה  מניתוח –על (prospective meta analysis) של נתוני מחקר  שארך 18 שנה  בו נבחנו  למעלה מ-15.000 משתתפים אשר היו נשואים תקופה מסויימת בחייהם. ¹

 נמצא כי גירושין הישפעו במיוחד על נשים  בהן  נמצא סיכון משמעותי להתקפת לב בין אם התגרשו פעם אחת (כ-24% מהמשתתפות) או יותר מפעם אחת (כ-77% מהמשתתפות), בהשוואה לנשים שלא התגרשו. הסיכון בקרב גברים היה  משמעותי רק בקרב אלו שהתגרשו מספר פעמים (כ-30% מהמשתתפים) בהשוואה לגברים שלא התגרשו מעולם.

 יתרה מזאת, "בנשים שנישאו מחדש נצפו סיכונים דומים בחומרתם לאלו שנצפו בנשים גרושות, בעוד שבגברים שנשאו מחדש לא נצפה סיכון משמעותי לאירוע לבבי חמור", כותבים המחברים בצוות שבראשו עמד דר. מת'יו  דופרי מאוניברסיטת דיוק בדורהם, צפון קרוליינה, בגיליון מאי 2015 של העיתון המדעי המוקדש למחלות לב כליליות.     (Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes)

תוצאות המחקר תורמות לעדויות הרבות המראות כי לקביעת סיכונים למחלות לב בהקשר ל גורמי מצוקה ולחץ חברתיים, חשיבות דומה לזו  שבקביעת גורמי סיכון על סמך עישון, סוכרת ולחץ דם גבוה.

בתחילת המחקר שנערך בין השנים 1992 ל-2010, עמד ההצוות לבדוק 15,827 משתתפים  נשואים-לשעבר בין הגילאים 45 ל-80. משתתפים אלו  הוו חלק מקבוצה גדולה יותר, שייצגה את כל הקבוצות הלאומיות באוכלוסיית ארצות הברית, שהשתתפה  במחקר לאומי על בריאות ופרישה.)

כ-14% מהגברים ו-19% מהנשים במחקר היו גרושים כשהחל המחקר. מתוך כ- 200,524 נצפים,  8% חוו אירוע לבבי חמור במהלך המחקר.

גורם הסיכון* (95% (CI   לאירוע לבבי חמור בהתאם למצב המשפחתי ומספר הגירושין

*בהשוואה עם נבדקים שלא התגרשו מעולם; מתואם לגיל, מחקר עוקבה, מוצא גזעי ואתני, אזור גאוגרפי, שלא התאלמנו, אינדקס מסת גוף, יתר לחץ דם, סוכרת, עישון, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, השכלה, תעסוקה, הכנסה, מצב ביטוח בריאות, מגורים עם בן זוג או לבד, ילדים, ותסמיני דיכאון.

 "אף שאירועים בחיי הנישואין אינם אמורים להשפיע על התערבות רפואית, ידע על הסיכונים הכרוכים בגירושין יעזור בהפיכת הטיפול הרפואי לאישי יותר, וימנע  חזרה או מניעה של אירועים לבביים חדשים", כותב צוות המחקר.

** התוכן נבדק ואושר ע"י דר' מיכאל יונש, קרדיולוג בכיר, מנהל שרות מחלות לב מבניות, מומחה בצנתורי לב בבית החולים קפלן, כמו כן דר' יונש הינו מרצה בכיר באוניברסיטה העברית בתחומי הקרדיולוגיה הפולשנית וצנתור עורקי הלב.**