השמנת יתר ועבודת משק הבית – מחקר

"ועוד כלל אחר אמרו בבריאות הגוף: כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפין – אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק, ואפילו אוכל מאכלות הרעים." ~ רמב"ם, הלכות דעות ד' יד

השמנת יתר היא מגיפה. עובדה זו ידועה בקרב החוקרים והציבור כאחד.

מחקר חדש שפורסם לאחרונה על ידי חוקרים מאוניברסיטת דרום קרוליינה שבארצות הברית. חיזק והעמיק את הידע בנושא, אך הפעם מזוית מעט שונה ולא שגרתית. החוקרים בדקו את הקשר בין הירידה לאורך השנים בצריכת האנרגיה בביצוע עבודות הבית, והשפעתה על ההשמנה. מן המחקר עולה כי קיים קשר ברור בין השקעה מופחתת בבישול ובכביסה להתפתחות השמה חולנית

השמנת מוגדרת על פי פרמטר הנקרא BMI (body mass index) פרמטר זה משקלל את היחס בין המשקל לגובה. ההשלכות של השמנת היתר החולנית על הפרט ועל החברה הן עצומות. מבחינת הפרט השמנת היתר קשורה בתחלואה משמעותית במערכת הלב וכלי הדם, הפרעות הורמונליות שונות, הפרעות בשלד ובמפרקים ועוד. מבחינת החברה מדובר בתחלואה מוגברת, ירידה בתפוקה בעבודה ובעומס כלכלי רב על מערכת הבריאות.

על פי סקרים אשר בוצעו בארצות הברית והקיפו אלפי אנשים לאורך השנים, מסתבר כי פרק הזמן אשר מוקדש על ידי נשים לביצוע פעולות אחזקת משק הבית, קטן באופן ניכר בין שנת 1965 לשנת 2010. החוקרים הגדירו פעולות של אחזקת משק הבית כהכנת מזון ובישול, ניקיון לאחר האוכל, תחזוקת בגדי לבוש (כביסה למשל) ועוד. בשנת 1965 עמד פרק הזמן אשר הושקע בעבודות הבית על כמעט 26 שעות שבועיות. בשנת 2010 לעומת זאת עמד המספר על כ-13 שעות בלבד, כאשר נשים שאינן עובדות מחוץ לבית השקיעו בממוצע 16.6 שעות שבועיות ו"נשות קריירה" השקיעו כ- 6.7 שעות שבועיות.

כפועל יוצא, מסתבר שהוצאות האנרגיה של נשים שאינן עובדות מחוץ לבית פחתו באופן ניכר, בכ- 42%, מכ-6000 קלוריות שבועיות בשנת 1965 עד לכ- 3480 קלוריות שבועיות בשנת 2010. נשים מועסקות הדגימו ירידה של כ- 30% בסך הקלוריות המושקעות בעבודת משק הבית.

מהו ההסבר אותו מצאו החוקרים לשינויים הללו?

ובכן, אחד הגורמים המהותיים לטענתם הוא השינוי בתפקיד אותו נושאת האישה בחברה. כך למשל על פי הנתונים אותם מציגים החוקרים אחוז הנשים אשר הועסקו במשרה מלאה עלה מ- 34% בשנת 1950 עד לכ- 60% בשנת 2000. העליה במספר השעות השבועיות אשר הוקדשו לעבודה בשכר בא מן הסתם על חשבון מספר השעות אשר הוקדשו לעבודות הבית, לגידול הילדים וכדומה.

פקטור נוסף בעל משמעות, על פי החוקרים, היא ההתקדמות הטכנולוגית המאפיינת את החברה המערבית. שימוש באמצעים טכנולוגים כמדיח כלים או מיקרוגל הקטין משמעותית את הדרישות הגופניות אשר היוו בעבר חלק בלתי נפרד מן הפעילות היומיומית. בשנת 1970 למשל, פחות מ- 1% ופחות מ- 20% ממשקי הבית בארצות הברית החזיקו מיקרוגל ומדיח כלים (בהתאמה), כאשר בשנת 2005 מיקרוגל היה בבעלותם של מעל ל-90% ממשקי הבית בארצות הברית ומדיח כלים בבעלותם של מעל ל- 60%.

אמנם לאורך השנים נשים רבות החלו משקיעות אנרגיה רבה יותר בפעילות גופנית מחוץ למסגרת העבודה וניהול משק הבית, אך ככל הנראה השינוי הזה אינו מפצה על האובדן האנרגטי אשר הוקדש בעבר למלאכת אחזקת הבית. החוקרים מסכמים כי היום בניגוד לעבר, נפח זמן משמעותי מוקצה לפעילויות שאינן פיזיות, כדוגמת ישיבה אל מול מסך המחשב או הטלויזיה. שינויים אלו בהרגלי החיים משפיעים באופן ישיר על בריאות הציבור.

מחקר זה דן בהיבט צר בלבד של השינויים העמוקים שחלו בחברה המערבית בעשורים האחרונים אשר הביאו בין היתר: לעלייה משמעותית ברמת החיים, זמינות טכנולוגיות מתקדמות, שינויים בהרגלי הצריכה ותרבות הפנאי אשר לכולם השפעה משמעותית מצטברת על תוחלת החיים ואיכותם.

לסיכום : שטיפת כלים, כביסה וניקוי הבית – טובות כנראה לבריאות! העיקר להפעיל את הגוף ולהמנע מרביצה ממושכת מול המסך…

** התוכן נבדק ואושר ע"י דר' מיכאל יונש, קרדיולוג בכיר, מנהל שרות מחלות לב מבניות, מומחה בצנתורי לב בבית החולים קפלן, כמו כן דר' יונש הינו מרצה בכיר באוניברסיטה העברית בתחומי הקרדיולוגיה הפולשנית וצנתור עורקי הלב.**