מהו פרפור פרוזדורים וכיצד מטפלים בו?

הלב הוא שריר אשר בתוכו נמצאים ארבעה חללים עיקריים: שני פרוזדורים (עליות) שנמצאים בחלקו העליון ושני חדרים, אשר נמצאים בחלקו התחתון. החללים הללו משמשים שחקנים מרכזיים במחזור הדם בגוף ולמעשה מתפקדים כחלקי המשאבה המרכזית דרכם עובר הדם מאיברי הגוף, דרך הריאות אל הלב ומהלב בחזרה אל כל איברי הגוף.

פעולת הלב והחללים הפנימיים שבו מתבססת על פולסים חשמליים, אשר קובעים את קצב פעימות הלב. הפולסים הללו מבטיחים שמכלול תאי שריר הלב המרכיבים את הפרוזדורים והחדרים, יפעלו יחד, יתמלאו ויתרוקנו מדם בתזמון מדויק, כך שפעולתו הרצופה של מחזור הדם תתאפשר ללא הפרעה. אלו פעולות שחוזרות על עצמן שוב ושוב, עשרות פעמים בדקה, וכמאה אלף פעמים ביממה – ונקראות קצב הלב.

מידי יום, עוברים דרך הלב בין 7,000 ל-9,000 ליטרים של דם, במצב מנוחה בלבד: במאמץ, כמות הדם שעוברת דרך הלב גדולה עוד יותר. לכן, לתזמון המדויק של חלקי הלב ולסדר הפעולות בו יש חשיבות עצומה. כל שיבוש ב'לוח הזמנים' הזה, כל הפרעה בקצב הלב, עלולה להשפיע על מחזור הדם, מצב הדם ואספקתו לחלקי הגוף.

פרפור פרוזדורים – הפרעה מתמשכת לקצב הלב

כאמור, לכל שינוי בקצב פעימות הלב עשויה להיות השלכה על הגוף כולו. כאשר מדובר בהפרעה מתמשכת, ההשפעה הזו יכולה להיות הרסנית והרת גורל. קימים סוגים שונים של הפרעות קצב לב, אך פרפור פרוזדורים (או פרפור עליות) הינו הגורם השכיח ביותר להפרעה מתמשכת בקצב הלב.

מהו פרפור פרוזדורים? כאמור, קצב הלב נקבע על ידי פולסים חשמליים קבועים, אשר 'משדרים' לחלקיו השונים מתי לפעול. הפולסים הללו משוחררים על ידי שני איברים זעירים:

• קשרית הגת (Sinus node) שנמצאת בפרוזדור הימני של הלב ומתפקדת למעשה כקוצב הלב הטבעי של הגוף – הגורם אשר מווסת ומסנכרן את פעולת הלב כולו או בפשטות: קובע את קצב פעימות הלב.
• קשרית פרוזדורית-חדרית (AV node): נמצאת בין הפרוזדור לחדר שתחתיו, ומספקת למעשה את ה'אות' לחדר להתכווץ ולהזרים את הדם שבו אל מחוץ ללב, לחלקי הגוף השונים.

כאמור, בלב בריא מתרחשות כמה עשרות פעימות בדקה (בין 60 ל-100 במנוחה, בזמן מאמץ – עד פי שישה מזה), כאשר כל פעימה מביאה לכיווץ אברי הלב ולהרפייתם, שתי הפעולות שמאפשרות את קבלת הדם והעברתו אל כל חלקי הגוף.

בעת פרפור פרוזדורים בלב, עשויות להתכווץ העליות בקצב של כ-400 פעמים בדקה בזמן מנוחה – מספר חריג וגבוה משמעותית מהקצב המקובל. זאת, בשל בעיה בפעולת הקשריות והיווצרות פולסים חשמליים בצורה בלתי סדירה.

 חולי פרפור פרוזדורים עשויים להרגיש בזמן המקרה כי הדופק שלהם אינו סדיר, מואץ וגבוה מאוד ובמקביל עלולים לסבול מכאבים בחזה, קשיי נשימה, סחרחורות, קשיי תפקוד במאמץ ועוד. עם זאת, במקרים רבים התסמינים לא יהיו ברורים כלל ולכן, יש להניח כי חולים עם פרפור פרוזדורים אשר אובחנו לראשונה, סבלו מתופעה זו בעבר מבלי שידעו על כך.

דירוג ואפיון פרפור פרוזדורים

 כיום, נעשית חלוקה ו'דירוג' מסוים אשר יגדירו את מאפייני פרפור הפרוזדורים. למעשה, חלוקה זו נקבעת על פי משך הפרפור, כאשר לעיתים הוא יכול להימשך כמה שניות בלבד ובמקרים החמורים – גם מספר שנים או באופן כרוני, כלומר: כמעט ללא הפסקה. אין ספק שככל שההפרעה לקצב הלב ממושכת יותר, כך הסכנה גבוהה יותר.

 חשוב להבין: פרפור הפרוזדורים בפני עצמו, לא נחשב למסוכן באופן מיידי. בניגוד לתופעה של פרפור חדרים לדוגמא, אשר עלולה להביא לשיבוש חמור בפעולת הלב ולפגיעה כמעט מיידית באספקת הדם לגוף, חולי פרפור פרוזדורים יכולים לתפקד במצב זה גם במשך שנים. הבעיה היא, שהשלכותיה של התופעה הזו ישפיעו בהחלט על תפקוד הגוף, כאשר הן נמשכות זמן רב.

 בהתאם לכך, מגדירים הרופאים כיום סוגים שונים של פרפורי פרוזדורים ומדרגים אותם בהתאם לתדירות הופעתם ולמשכם:

• דרגה ראשונה: פרפור פרוזדורים שהופיע או אובחן לראשונה ונמשך לזמן קצר.
• דרגה שנייה: פרפור פרוזדורים עוויתי (Paroxysmal), אשר חוזר על עצמו אך מסתיים תוך פחות משבוע.
• דרגה שלישית: פרפור פרוזדורים נמשך (Persistent), שמשכו מעל שבוע.
• דרגה רביעית: פרפור קבוע (permanent), שעשוי להימשך גם כמה שנים, עד כדי מצב של פרפור פרוזדורים כרוני.

ההשלכות של פרפור פרוזדורים

 פרפור פרוזדורים הינה תופעה יחסית לא מסוכנת, בדרך כלל, כאשר הסיבוך החמור ביותר של פרפור פרוזדורים (עליות) – הווצרות קרישי דם ותסחיפים , כולל אירוע מוחי.

הסכנה העיקרית בפרפור פרוזדורים מתמשך, היא בהיווצרותם של קרישי דם – גושים מוצקים שנוצרים ממשקעים בדם עצמו. בתוך הגוף גושים אלו עלולים להיווצר, בין היתר, כאשר הדם אינו זורם כראוי ובצורה 'חלקה' – תופעה שכיחה למדי בזמן פרפור פרוזדורים.

 כאן, למעשה, ניתן להסביר את הקשר בין פרפור פרוזדורים ושבץ מוחי: קרישי דם שנוצרים בתוך הגוף וממשיכים הלאה, במחזור הדם, נקראים תסחיפים. הם 'נסחפים' בזרם הדם ועשויים להגיע בדרך זו לחלקים שונים בגוף. בשל היותם מוצקים, הם עלולים לחסום כלי דם ולפגוע משמעותית באספקת הדם לאותו אזור. וזהו בדיוק הגורם להיווצרות שבץ מוחי.

 המוח שלנו, אולי יותר מכל איבר אחר בגוף, זקוק לאספקת דם קבועה ומתמשכת. כל הפרעה בזרימת הדם אליו תביא לשיבוש בפעולתו הסדירה, עד כדי מצב של פגיעה אנושה ובלתי הפיכה בתפקודו. קריש דם אשר נוצר בעקבות פרפור פרוזדורים, יכול בקלות למצוא את דרכו למוח ומשם הדרך עד לשבץ קצרה מאוד.

 לפרפור פרוזדורים יתכנו השלכות נוספות בטווח נרחב של תופעות – קלות וחמורות. ההשלכות יכולות לנוע מאי נוחות עקב תחושת פעימות הלב המואצות והבלתי סדירות עד לירידה בתפקוד, ונזק לשריר הלב.

יש לזכור כי ככל שתקופת הפרפור מתמשכת – כך עולה הסיכון ורב הסיכוי שהפרפור יחזור על עצמו.

כיצד מטפלים בפרפור פרוזדורים?

 למעשה, הטיפול בפרפור פרוזדורים נועד להתמודד עם שלוש תופעות שונות:

 1. היווצרות קרישי דם: תופעה זו תטופל באופן מיידי, כשבבסיס הטיפול נמצאות  באמצעות תרופות לדילול דם .קומדין (Coumadin) היא התרופה המוכרת לטיפול זה, מזה שנים רבות. לקומדין חסרונות רבים ואי נוחות משמעותית בנטילה כרונית. לאחרונה נכנסות לשימוש תרופות חדשות כגון פרדקסה (Pradaxa) וקסרלטו (XARELTO) ההיכולות להחליף את הטיפול בקומדין עם יעילות מוכחת ויתרונות משמעותיים.. בעזרת התרופות הללו, הסיכוי להיווצרות קרישי הדם יורד משמעותית, וכך גם האפשרות לשבץ מוחי בעקבות פרפור פרוזדורים, גם במקרים בהם הוא ממושך מאוד. תרופות לעיכוב תסיות, ממשפחת האספירין או קלופידוגרל (פלאביקס) אינם מספיקות לרוב כטיפול מניעת קרישים בזמן פרפור עליות. בכל פעם שאנו מטפלים בתרופות לדילול הדם, גם בקומדין וגם בתחליפים החדשים – מוגבר הסיכון לדימום כלשהו בגוף. חולים הסובלים מפרפור עליות והנמצאים בסיכון מוגבר לדמם או שעברו כבר אירוע דמם משמעותי – יכולים להנות מפעולה צינתורים חדשנית היכולה למנוע תסחיפים של קרישי דם , ללא צורך כלשהו בקומדין או דומיו! מדובר בהשתלת "מטריה" (WATCHMAN), באזנית העליה השמאלית, בפעולת צינתור פשוטה יחסית.

 2. האטת קצב הלב: אחת הבעיות העיקריות בפרפור עליות הינה קצב הלב המהיר. קיימות מגוון של תרופוצ להאטת קצב הלב, גם בזמן הפרפור. באופן כזה הפרפור "נסבל" טוב יותר ו"מזיק" פחות לשריר הלב. לעיתים רחוקות עול הצורך להשתיל קוצב לב קבוע על מנת.

 3.  היפוך קצב ומניעת חזרת הפרפור:: טיפול זה מנסה להתמקד בשורש הבעיה. המטרה הראשונה היא להפסיק את פרפור העליות ולהחזיר את החולה לקצב נורמלי (קצב סינוס). ניתן להשיג זאת לרוב על ידי תרופות מיוחדות או לעיתים על ידי "היפוך חשמלי" – מכת חשמל. בשלב הבא יש לשמור על קצב הסינוס ולמנוע פרפור חוזר. גם כאן לעיתים נעשה שימוש בתרופות מיוחדות – אנטיאריטמיות.קיימים סוגים שונים של תרופות כאלה ויש לשקול היטב האים, איזה מהם, מה המינון ומה משך הזמן למתן התרופה, בעיקר כי  לקבוצת תרופות זו קיימות תופעות לואי וסכנות מסויימות בנטילה. מעבר לכך תרופות אילה לא תמיד יעילות במניעת הפרפור.

בשנים האחרונות גובר השימוש בפעולה צינתורית יחודית המטפלת בבסיס הבעיה שבפרפור עליות – צינתור האבלציה. בפעולה צינתורית זו צורבים מקומית את מוקדי הפרפור הנמצאים בעליה ובצורה זו מטפלים בפרפור ומונעים את חזרתו. פעול האבלציה היא מורכבת לעיתים ולא מתאימה לכל מצב אך כאמור , השימוש בא עולה ויחד עם זה סיכויי ההצלחה גוברים והסיבוכים קטנים.

לסיכום

פרפור עליות (פרוזדורים ) הינה הפרעת קצב שכיחה מאוד בקרב האוכלוסיה. לפרפור טווח רחב של ביטויים גופניים ומגוון השלכות וסיכונים אותם יש להכיר היטב – למנוע ולטפל בזמן! בשנים האחרונות גובר השימוש בפעולות צינתוריות מיוחדות למניעה וטיפול בפרפור העליות ובסיבוכיו האפשריים, לצד ולעיתים במקום, הטיפול התרופתי.

** התוכן נבדק ואושר ע"י דר' מיכאל יונש, קרדיולוג בכיר, מנהל שרות מחלות לב מבניות, מומחה בצנתורי לב בבית החולים קפלן, כמו כן דר' יונש הינו מרצה בכיר באוניברסיטה העברית בתחומי הקרדיולוגיה הפולשנית וצנתור עורקי הלב.**