במחקר רב הקף, נמצא כי התופעה של שינויי משקל קיצוניים בזמן דיאטה – ירידה ו עליה משמעותית במשקל (המכונה דיאטת "יו-יו") מהווה גורם סיכון להתקפי לב ותמותה.
לפי המחקר החדש ההשפעה של ירידה או עליה מתמדת במשקל ניכרת במיוחד בחולים הסובלים ממחלות לב ומעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם וסיכון תמותה, בשיעור כפול מזה של חולים ששמרו על משקל גוף יציב לאורך זמן .
"תנודות במשקל הינן תופעה מוכרת לרופאים מטפלים המתרחשת בדרך כלל לאחר שהם ממליצים לחולים הסובלים מעודף משקל להרזות מעט", מציין דר. ספירל בנגלור (Bangalore) מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו-יורק . "לדעתי, תוצאות המחקר שלנו יכולות להיות גורם משפיע לשינוי שיניע את החולה לא רק לרזות, אלא גם לשמור על המשקל החדש".
בעוד שמטופלים רבים מודעים לכך שמשקלם עולה ויורד, אחרים אינם מבחינים בזאת. בכל מקרה, שיחה עם המטופל על שינויים במשקל הגוף הינה חלק חשוב משגרת הטיפול, אומר דר. בנגלור.
בהערותיו על המחקר, דר. אנדרו מ. פרימן (Freeman) מהמרכז היהודי הלאומי לבריאות בדנוור, העומד בראש קבוצת הפעולה לתזונה ואורח חיים בריא של האגודה האמריקאית לקרדיולוגיה, אמר ל TCTMD כי הוא מעורר גם שאלות חשובות לגבי חוסר הידע בנוגע לתזונה נכונה הן מצד החולים והן מצד הרופאים המטפלים, שהינו מַזִיק יותר משסברו בתחילה.
"כולנו מכירים אנשים המנסים דיאטה אופנתית מסוג זה או אחר ומעלים ומורידים במשקלם ושוב מעלים ומורידים, וממחקר זה ומחקרים אחרים נראה כי זו התנהגות מזיקה " הוא אומר. "לאמר למטופלים לרזות ללא ידע מוּחָשִׁי או עצה מעשית אינו נותן תמיכה מספקת כדי לחולל שינוי התנהגותי".
הגישה המעמידה את המטופל במרכז הינה הדרך הטובה ביותר כדי להשיג ירידה במשקל, התמדה במשקל החדש ושינוי בהתנהגות.
יותר תנודות משמע יותר סיכון
המחקר החדש שפורסם במהדורת 6 אפריל, 2017 של :
The New England Journal of Medicine,
היה ניתוח המשך שנערך בעקבות ממצאים של ניסוי בינלאומי שבחן אפשריות לטיפול בתרופה Atorvastatin (בסל התרופות בישראל: אטורבסטאטין, ליפיטור, ליטורבה) למטרות חדשות, וכלל 9,509 משתתפים החולים במחלות לב כליליות.
משקלם של משתתפים תועד כתריסר פעמים לאורך תקופה של חמש שנים בממוצע. המלצות לגבי שינויים בתזונה ובאורח החיים ניתנו למשתתפים, אולם לא ניתן היה להשיג מידע מפורט לגבי טיב ההדרכה שקבלו.
דר. בנגלור ועמיתיו מצאו כי בהשוואה למטופלים שמשקלם נשאר יציב יחסית, במטופלים אצלם נצפו התנודות הגדולות במשקל נמצא גם הסיכון הגדול ביותר לחוות אירוע קרדיו-וסקולרי, בנוסף להיותם בקבוצת הסיכון הגבוה יותר לתמותה מסיבות לא-מוגדרות.
בקבוצת חולים זו, בעלי התנודות הגדולות ביותר עד ל- 19 ק"ג (8.5 פאונד) – היה סיכוי גבוה ב-64% לחוות התקף לב בהשוואה לאלו בהם תנודות המשקל היו כקילוגרם (2 פאונד).
בקבוצה הראשונה נמצא גם סיכון גבוה ב 85% לאירוע קרדיו- וסקולרי, 117% סיכון גבוה להתקף לב, 136% סיכון גבוה לשבץ ו-124% סיכון תמותה גבוה ככלל בהשוואה עם מטופלים שמשקלם נשאר יציב, בנוסף התברר כי היה לקבוצה "היציבה" גם סיכון פחות לחלות בסכרת. (HR 1.08; 95% CI 1.02-1.14).
באשר לשאלה מדוע עליות וירידות במשקל מהוות גורם סיכון לסכרת, אמר דר. בנגלור כי מחקרים בחולים שחוו עליה חדה או ירידה משמעותית במשקלם בתקופת זמן קצרה מצביעים כי תופעת "ה-יו יו" פועלת כגורם מתח, שיתכן כי הוא מחולל מספר שינויים נוירו-הורמונלים בגוף בהם עמידות לאינסולין.
"אף שהתנודות במשקל אותן ראינו במחקר שלנו היו קטנות באופן יחסי, בחולים שהיו בקבוצת הסיכון הגבוה שינויים הורמונליים אלו יכולים להסביר חלק מהעליה בסיכון אותה אנו צופים", אמר דר. בנגלור.
להגיע למשקל הרצוי ולשמור עליו זו המטרה. "קשה להגיע למסקנה חד משמעית, כי זו תת-קבוצה קטנה יחסית, וקשה לאפיין במלואה את תופעת התנודות במשקל" מצביע דר. פרימן.
"אך היו כמה מחקרים במשך השנים שהראו כי אנשים בעלי נטיה ל"יו-יו" חלו במחלות מערכת לב וכלי דם, אך ההקשר מאחורי תופעה זו אינו ברור."
פרימן מצביע על על מחקר שנערך 11 שנים בנשים לאחר גיל הבלות שהוצג ב מוֹשָׁב המדעי של כנס אגודת הלב האמריקאית בשנה שעברה, שמצא כי הסיכון למוות מאירוע לבבי פתאומי היה 3.5 פעמים גבוה בקרב נשים שמשקלן היה תקין ואז רזו אך עלו שוב במשקל – במשך תקופת 11 שנות המעקב שבהן נערך המחקר – לעומת אלו שמשקלן נשאר יציב.
לדברי דר. פרימן, המסר שחשוב לתת למטופלים בעלי עודף משקל הוא שעליהם למצוא משהו שיעזור להם בשמירה על המשקל לאורך זמן.
"באשר לרופאים המבחינים בתופעת "היו-יו" אצל מטופליהם. ברור כי עליהם להסיק כי המטופלים עדין לא מצאו את הדרך להוריד ולשמור, אך הדבר צריך להוות תמרור אזהרה גם עבור הרופא: עליו לשפר את הקשר והטיפול בחולה המתקשה לשמור על משקל תקין".
** התוכן נבדק ואושר ע"י דר' מיכאל יונש, קרדיולוג בכיר, מנהל שרות מחלות לב מבניות, מומחה בצנתורי לב בבית החולים קפלן, כמו כן דר' יונש הינו מרצה בכיר באוניברסיטה העברית בתחומי הקרדיולוגיה הפולשנית וצנתור עורקי הלב.**