אנשים בעלי סף כאב גבוה, במיוחד נשים, עלולים להיות חסינים לתעוקת חזה ותסמינים אופיינים אחרים של התקף לב.
מחלות לב טרשתיות באות לידי ביטוי בשלבים המתקדמים על ידי כאבי חזה, תעוקה, לחץ בחזה, וכאבי חזה שונים – בעיקר בזמן מאמץ. מצד שני מוכרים מצבים בהם חולים סובלים טרת קשה, עם חסימות משמעויות בעורקי הלב ולא מדווחים על כאבי חזה. לעיתים חולים עוברי אוטם שריר הלב, התקף לב, ללא כאבים או תעוקה ברורים!
מחקר חדש דן בנושא זה:
מטופלים החווים התקף לב שקט או סמוי יכולים להיות בעלי סף רגישות שונה לכאב בהשוואה למטופלים שאצלם התקף הלב הינו "גלוי" או מזוהה, כך לדברי ממצאי מחקר שפורסם לאחרונה ברשת בכתב העת של אגודת הלב האמריקאית
(The Journal of the American Heart Association) "העדר כאב בחזה אינו צריך להשפיע על עירנות הרופאים לאפשרות של מחלת לב", כותבת דר. אנדראה מילדה אוהם (Ohm) מאוניברסיטת טרומסו בנורווגיה במייל ל- TCTMD
שאלות הנוגעות לרגישות לכאב או גורמים המופיעים עליו הינן בעלות חשיבות בהערכת מטופלים החשופים לסיכון למחלות לב, כי כפי שהראנו, לסף הכאב והרגישות לכאב השפעה על הביטוי הקליני של אוטם שריר הלב"
אוהם ועמיתיה ביצעו מחקר רוחב של 4,849 מטופלים שנאספו ממאגר הנתונים של מחקר אוכלוסין. למשתתפים נערך מבחן ¹cold pressor (מבחן מי הקרח) ובדיקת א.ק.ג כדי לבחון קשר בין סף הכאב להתקף לב סמוי או מזוהה.
התקף לב סמוי ארע ב-8% מקרב המשתתפים והתקף לב מזוהה חל בקרב 4.7% מהמשתתפים.
במבחן מי הקרח נמצא כי מרבית המטופלים שהפסיקו את הניסוי מוקדם היו שייכים לקבוצת "התקף לב מזוהה", לעומת המטופלים שעמדו בניסוי במשך זמן ארוך יותר שהיו בקבוצת "התקף לב סמוי" 33%; P < 0.02) לעומת%25 )
משתתפים בקבוצת "התקף לב סמוי" עמדו במבחן העמידות לכאב זמן רב יותר באופן משמעותי מזה שנמדד למשתתפים שלקו בהתקף לב גלוי.
לאחר שנתוני המחקר הותאמו גם לגורמים בלתי צפויים, הקשר שבין סף הרגישות לכאב לבין התקף לב סמוי לא היה יותר בעל משמעות, אך הכיוון של התופעה נותר ללא שינוי.
אוהם ועמיתיה בחנו גם הבדלים מגדריים בקשר שבין הבחנה באוטם לב וסף הרגישות לכאב. נשים חוו פחות התקפי לב מגברים 0.001) ; P < 19% לעומת(7%, אך אחוז גדול מאירועים אלו היו סמויים 58%; P < 0.001) לעומת (75% בנוסף, מספר רב יותר של נשים סיים את מבחן מי הקרח בהשוואה לגברים 23%; P <0.0001). לעומת (38% החוקרים מצאו כי הקשר בין התקף לב סמוי וסף הרגישות הנמוך לכאב היה משמעותי יותר בנשים מאשר בגברים – ובעל משמעות סטטיסטית רק בנשים – אולם ההבדל בין המגדרים לא היה בעל משמעות סטטיסטית.
"ההבדל הגדול בין אירועים סמויים למזוהים בנשים נובע כנראה מכך שנשים המוכרות כמי שעברו אירוע לבבי – הן אלו שזוהו כבעלות הרגישות הגבוהה ביותר לכאב, ולכן התסמינים שלהן מוגדרים כחמורים ביותר", אמרה אוהם, "מכיון שההבדל בסף הרגישות לכאב בין קבוצת אוטם לב סמוי למזוהה הינו גדול יותר בקרב נשים, יתכן ו"נדרש יותר" (תסמינים/כאב) כדי לאבחן כי את חווה התקף לב אם את אשה בהשוואה לגברים".
מודעות בטיפול בקהילה
אוהם אמרה כי הופתעה לגלות כי רגישות לכאב הינו מרכיב כה חשוב בגילוי ואבחון של אוטם שריר הלב. "כאב הינו תסמין מאד שכיח כשפונים לרופא באופן כללי, ולעיתים קרובות הינו הדבר שמדריך את הרופא המטפל במציאת אבחון".
"מטופלים רבים מודעים לסיבולת הכאב שלהם, אך זהו גורם שקשה לכמת ולמדוד בביקור אצל רופא המשפחה ולכן נוטים להתעלם ממנו"
גם עם תוצאות אלו, אין מספיק ידע על אוטם שריר לב סמוי כדי לתכנן הנחיות או תכניות סינון, לדברי אוהם. עדין לא ידוע אם אוטם שריר לב סמוי מתפתח בצורה שונה, או אפילו אם צריך לטפל בו באותו אופן בו מטפלים באוטם שריר לב מזוהה. אולם, רופאים צריכים לחשוב על אוטם שריר לב סמוי כאפשרות דיאגנוסטית אם לחולה יש תסמינים הכוללים קושי בנשימה ונפיחות ברגליים, העלולים להיות תסמינים להתקף לב משני לאוטם שריר הלב, היא מוסיפה. "השכיחות הגבוהה והאבחנה הלא מספקת של התופעה הופכת אותם לנושא שאינו זוכה להתייחסות מספקת בשיח בריאות הציבור כמו תופעת מחלות לב אצל נשים בכללה"
" נדרש מחקר בנושא החשוב הזה כדי לאפיין בבהירות את הקבוצה, והניסוי שלנו מהווה דוגמא כיצד התבוננות בשינויים אחרים מאלו האופיינים לגורמי הסיכון של מחלות לב הינו בעל חשיבות".
¹ The cold pressor test:
מבחן קרדיו-וסקולרי המבוצע על ידי טבילת היד למיכל מי קרח בד"כ למשך דקה, ומדידת השינויים בלחץ הדם וקצב הלב כתוצאה מפעולה הזו.