צינתור וירטואלי

מרגע צאתנו לאוויר העולם הלב בגופנו פועם ללא הפסקה. בשינה, במנוחה ובמאמץ גופני קשה ובסה"כ כ 100,000 פעימות בכל 24 שעות! על מנת לבצע כראוי את משימתו הוא נדרש לאספקה בלתי פוסקת של חומרי דלק חמצן וגלוקוז. את אספקת חומרים חיוניים אלו הוא מקבל באמצעות כלי דם הנקראים העורקים הכליליים – העורקים הקורונארים. חסימה של כלי דם חיוניים אלו פוגעת באספקת הדם אל הלב ותפגע בתיפקודו בהתאם למידת החסימה. טרשת העורקים הינה התופעה המביאה להצרויות ו"סתימות" בעורקים הקורונארים, הינה מחלה אשר מתפתחת באיטיות, בהדרגה, לאורך שנים. גורמי הסיכון להתפתחותה כוללים בין היתר: רמות LDL  גבוהות ("הכולסטרול הרע") ורמות HDL נמוכות ("הכולסטרול הטוב"), יתר לחץ דם, סוכרת, עישון וגורמים גנטיים אותם אנו יורשים מהורינו.

בתהליך התפתחות טרשת העורקים הופך חלל כלי הדם לצר, נוקשה ותפקודו התקין נפגם משמעותית. המצב מחמיר כאשר מעורבים בתהליך גורמים נוספים כמו תאים של מערכת החיסון וטסיות הדם, ובעיקר כאשר נוצר קריש דם מקומי באזור הטרשת. לעיתים, באיזור חולה, נקודתי, של העורק הקורונארי, נוצרת חסימה, לעיתים חלקית ולעיתים מלאה, בזרימת הדם וכך נמנעת משריר הלב אספקת החמצן. בתלות בחומרת החסימה הנוצרת נקבעת הפגיעה בשריר הלב. הלב עשוי שלא להיפגע כלל בשלבים הראשונים של המחלה, אך לעיתים חלק מרקמת הלב עשויה להיפגע באופן בלתי הפיך. פגיעה שכזו עשויה לבוא לידי ביטוי בין היתר בתעוקה,בכאב בחזה או בקוצר נשימה. מצב חריף זה נקרא אוטם שריר הלב, או בשפת העם – התקף לב.

חשוב לטפל במחלה של העורקים המספקים דם ללב מוקדם ככל הניתן. הטיפול מתחיל כמובן ממניעה, שמירה על אורח חיים בריא, הימנעות מעישון, הקפדה על תזונה נכונה, ביצוע של פעילות גופנית ועוד. היה ואצל אדם כבר התפתחה המחלה, נדרשת התערבות רפואית שדחיפותה עשויה להיות מיידית.

אצל אנשים רבים עולה השאלה – האם יש לי חסימה בעורקי הלב? האם אני סובל מטרשת עורקים? באיזה מידה?

לצערנו, קשה לתת תשובה חד משמעית , פשוטה וברורה לשאלות מטרידות אלו, קיימות בדיקות שונות ומגונות שמטרתן לברר האים קיימת טרשת עורקים ובאיזה מידה. בכל מקרה תמיד יש להתחיל בפגישה עם רופא מומחה, תשאול, בדיקה גופנית , אקג ובדיקות דם. בשלב הבא ניתן להתקדם למגוון בדיקות שונות כולל מבחן מאמץ, אקו מאמץ מיפוי לב ואף צינתור. לכל בדיקה יתרונות חסרונות ומגבלות ויש לעשות בה שימוש מושכל. עומק הבירור שכל אחד צריך לעבור על מנת לענות על שאלת קיום טרשת העורקים בגופו משתנה על פי מצבו, גורמי הסיכון שיש לו (או לה..) להתפתחות טרשת עורקים תוצאות בדיקות ראשוניות ועוד.

הבדיקה החד משמעית לבירור מידת טרשת העורקים הינה צינתור העורקים. זו פעולה פולשנית, בה מוחדר צנתר דרך כלי דם (הפמורלי במפשעה או הרדיאלי ביד). במהלך הפעולה מוזרק חומר ניגוד לכלי הדם הקורונארים. באמצעות טכניקה של שיקוף, בוחן הקרדיולוג מאפיינים שונים של זרימת הדם המסופקת לשריר הלב ומאבחן אם קיימת היצרות בכלי הדם.צינתור רגיל הינו פעולה אשר כרוכה לרוב באשפוז לצורך השגחה. אמנם מדובר בפעולה בטוחה יחסית אך מעצם היותה פולשנית, ביצועה מלווה בסיכונים שונים, כפגיעה בלב או בכלי הדם הקורונארים, לעיתים לאחר הפעולה עשוי להופיע כאב בגפה המצונתרת (בעיקר אם מדובר בצינתור דרך העורק הפמורלי בגפה התחתונה) או דימום מאיזור החדירה לעורק.

ההתפתחות והשיפור במכשירי ה- CT  בשנים האחרונות איפשרה פיתוח של אלטרנטיבה לצינתור הרגיל. באמצעות שימוש במכשיר CT מתקדם (64 פרוסות ומעלה) מתאפשרת הדמיה לא פולשנית של כלי הדם הקורונרים באופן טוב הרבה יותר מאשר בעבר, תוך שימוש בכמויות קטנות של חומר ניגוד. בדיקה זו מוכרת בציבור כ- "צינתור וירטואלי". הבדיקה מהירה ואורכת מספר שניות ומתבצעת כאמור עם הזרקה של חומר ניגוד אל כלי הדם וכך מתאפשרת הדמיית הכלים הקורונראים. לאחר ביצוע הבדיקה מתבצע עיבוד באמצעות מחשב ומתקבלת תמונה ברורה של העורקים הכליליים. הרופא למעשה רואה תמונה של כל אחד מהעורקים הכליליים בפני עצמו כאשר יתרה על כך תוכנת מחשב מאפשרת שיחזור תלת מימדי של הלב כולו, כולל העורקים המספקים לו דם.

היתרון המשמעותי של ה"צינתור הוירטואלי" על פני הצינתור הרגיל נובע מכך שזו בדיקה לא פולשנית ולכן ללא סכנה לסיבוכים המאפיינים את הצינתור הפולשני הרגיל. זו בדיקה מהירה מאוד כאשר גם ההתאוששות ממנה אורכת זמן קצר ואינה מחייבת אישפוז. בדיקת ה"צינתור הוירטואלי" מאפשרת זיהוי מוקדם של מחלה טרשתית בכלי הדם הקורונארים. הבדיקה מתאימה לקבוצות אוכלוסייה שונות, אך לא לכולם! לרוב מתאימה הבדיקה לאנשים צעירים יחסית עם גורמי סיכון שונים למחלת לב כגון מחלות לב במשפחה, יתר לחץ דם, שומני דם גבוהים ,עישון או סכרת ולהם חשד עד בינוני לקיום מחלה של העורקים הקורונארים. . בנוסף מבוצעת הבדיקה לחולים להם חשד לקיומו של מום לבבי מולד ולקבוצות חולים נוספות.

חשוב לדעת כי ל"צינתור הוירטואלי" חסרון משמעותי בהשוואה לצינתור הרגיל. ה"צינתור הוירטואלי" הינו אמצעי הדמיה אבחנתי בלבד. משמעות הדבר היא שניתן לזהות בעיה, אך לא ניתן לטפל בה. הצינתור הרגיל, הפולשני, לעומת זאת מאשפר לקרדיולוג להתערב. במידה מזוהה היצרות או חסימה בכלי הדם, באמצעות בלון אשר מוחדר לכלי הדם הוא יכול לחדש את הזרימה ללב על ידי הרחבה של האיזור המוצר בעורק ובהמשך לשים במקום תומכן, סטנט.

בנוסף – התמונה המתקבלת בצינתור הוירטואלי מוגבלת ביותר בעיקר במצבים בהם קיימת הסתידות בדפנות העורקים. הסתיידות זו "מסתירה" את קיום ההצרות וקשה להחליט במצבים כאילו מה דרגת ההצרות – האם היא קשה או קלה… יש לזכור כי ככל שעולה גיל החולה, קיים סיכוי גבוה של הסתיידות עורקי הלב. מכאן שבדיקה זו מתאימה לרוב לאנשים צעירים יותר.

בדיקת הצינתור הוירטואלי הנעשית באמצעות מכשיר ה- CT אינה מתאימה לכולם. כך למשל ייתכן ואנשים עם קצב לב לא סדיר לא יוכלו לבצעה. זאת משום שקצב הלב חשוב מאוד לניתוח ועיבוד תמונת העורקים. במצב בו קצב הלב מהיר מסיבה זו או אחרת עשוי הרופא לתת תרופה המיועדת להאטה של קצב הלב. כאמור, באנשים מבוגרים–הסתיידויות בעורקים יתכן ותפגע במהימנות הבדיקה. גם בנשים בהריון, אנשים החולים באסתמה קשה וכאלו הסובלים מבעיות בכליות (בשל השימוש בחומר הניגוד אשר עשוי לפגוע בתפקודן) לא ניתן לבצע את הבדיקה.

לסיכום: יש להגביר את המודעות לקיום טרשת העורקים המובילה להצרות עורקי הלב. רצוי למנוע את התפתחות המחלה ולטפל היטב בגורמי הסיכון. על מנת לאתר את קיום טרשת העורקים ולקבוע את חומרתה קיימות בדיקות שונות עם יתרונות וחסרונות אופייניים. הצינתור הוירטואלי נכנסת לשימוש גובר והינה בדיקה יעילה וטובה. יש להבין היטב את יתרונותיה וחסרונותיה ולעשות בה שימוש מושכל, תוך יעוץ עם רופא מומחה.

צינתור וירטואלי מתבצע בין היתר בתל השומר, אסותא, הרצליה  מדיקל ומכוני נוספים, משנת 2012 מתבצעת הבדיקה גם בבית חולים קפלן במרכז.

** התוכן נבדק ואושר ע"י דר' מיכאל יונש, קרדיולוג בכיר, מנהל שרות מחלות לב מבניות, מומחה בצנתורי לב בבית החולים קפלן, כמו כן דר' יונש הינו מרצה בכיר באוניברסיטה העברית בתחומי הקרדיולוגיה הפולשנית וצנתור עורקי הלב.**