תסמונת "החלוק הלבן" ויתר לחץ דם בקרב מטופלים צעירים – "המתן והתבונן"

נתונים חדשים ממחקר שבדק נתוני יתר לחץ דם במקרים של טיפול אמבולטורי (טיפול יום במרפאה או בבי"ח) טוען כי במקרה של מטופלים בגיל העמידה ומטופלים צעירים, ללא תסמיני סיכון  של מחלת לב,  שלחץ הדם שלהם גבוה במקצת בבדיקת הרופא המטפל, תופעה הידועה כתסמונת "החלוק הלבן"’ עדיף להמתין ולהתבונן לפני קבלת ההחלטה על טיפול נגד יתר לחץ דם) המחקר ממנו נאספו הנתונים כונה (HARVEST) המחקר גם זיהה לאילו מהמטופלים הצעירים סיכוי טוב יותר לרמות לחץ דם נורמליות לאחר עשור: אלו שמדידת לחץ הדם שלהם היתה בגבולות הנורמה בזמן טיפול יום , ואלו שרמות לחץ הדם שלהם ירדו לאחר שנה.

ממצאים אלו יכולים לקבוע אילו מהמטופלים הצעירים שלהם תסמונת "החלוק הלבן" אינם זקוקים לטיפול מונע נגד יתר לחץ דם, לדברי דר. פרנצ'קה סלסדיני (Dr. Francesca Saladini). מאוניברסיטת פדואה באיטליה, שהיציגה ממצאים אלו בכינוס המדעי של החברה האירופאית ליתר לחץ דם ESH)  )   לשנת 2015.

"יתר לחץ דם במטופלים צעירים שונה מאד ….מזה שבמטופלים מבוגרים… שם הוא מהווה גורם סיכון מוכר לעליה בסיכוי לאירוע לבבי." היא אמרה ל- Heartwire  . במרפאה שלהם הם רואים לעיתים קרובות ספורטאים שתוצאות בדיקת לחץ הדם שלהם גבוהות במקצת,  אך ניתוח נוסף מגלה כי העליה בלחץ הדם הינה שפירה וספורטאים האלו אינם צריכים להפסיק את הפעילות הפיזית שלהם".

"נקודה חשובה ביותר שעלתה במחקר הינה כי כשהמטפל חושד כי קיימת התפתחות של יתר לחץ דם באנשים צעירים, הגישה הטובה ביותר היא להפסיק ולהתבונן..  רק לצפות ולהעריך את המטופל למשך זמן, כדי לא לגרום לטיפול ייתר". לדברי דר. סטפנו פרליני (Dr. Stephano Perlini)   מאוניברסיטת פאביה באיטליה.

מתי להתחיל בטיפול מונע נגד יתר לחץ דם?

לא ברור כמה זמן  ניתן להמשיך ולטפל במושאים בעלי יתר לחץ דם מסוג 1 רק באמצעות שינוי בארחות חיים לפני שמחליטים להתחיל בטיפול תרופתי, אמר דר. סלדיני. מטרתם הינה לנסות להעריך, על ידי שימוש בנתוני מחקר HARVEST,
באם ובאיזו מידה ניתן  לנבא  מתוצאות מדידה של לחץ דם אמבולטורי כי לחץ הדם ישאר בטווח הנורמלי למשך תקופה ארוכה.

בניסוי HARVEST, שהינו ניסוי תצפיתי, משתתפים מטופלים המסווגים כבעלי יתר לחץ דם מסוג 1  (mhHg 0-999 159/ – 140 ( .  בתקופת המעקב מנסים לקבוע האם יש להם תסמונת יתר לחץ דם  מסוג "החלוק הלבן", יתר לחץ דם מוסווה או  אמיתי.

סלדיני ועמיתיו נתחו נתונים מ-1104 משתתפים ב-    HARVEST  שאינם סובלים מסוכרת ושלא שהיו להם אירועי לב בעבר ושלא קיבלו טיפול נגד יתר לחץ דם. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 33, 74% היו גברים.

נקודת הבסיס של ערכי לחץ הדם של המטופלים (שהתבססו על שלוש מדידות) נקבעה בביקורים במרפאה. הבדיקות נערכו בהפרשים של חודש, 2 חודשים, 3 חודשים ו-6 חודשים. ולאחר מכן מדי  6 חודשים עד לסיום המחקר (במשך שני עשורים).

המשתתפים חולקו לשתי קבוצות בהתאם לתוצאות מדידת לחץ הדם שנעשו במרפאת הרופא המטפל:

• בעלי לחץ הדם  תקין  בסיום המחקר (שכונו "נורמו-טנסיב"  n=214  (
• אלו שפתחו יתר לחץ דם  ונדרש עבורם טיפול מונע בהמשך  (שכונו "היפר-טנסיב" קיצור של המונח “hypertensive” יתר לחץ דם; (n=890

המעקב נמשך 11 שנה בממוצע אחרי המטופלים מקבוצת "נורמו-טנסיב", ו- 7 שנים בממוצע אחרי מטופלים מקבוצת " היפר -טנסיב", שפתחו יתר לחץ דם במהלך הניסוי.

בהשוואה לחולים שפיתחו יתר לחץ דם, החולים שזוהו כ"נורמו-טנסיב"  היו הצעירים ביותר בעת ההרשמה לניסוי (29.5 לעומת 33 שנים) ומדידת הבסיס שלהם במשרד היתה הנמוכה ביותר (142/91 לעומת 146/94 ( . למשתתפים בקבוצה זו גם היתה נטייה ל"פרופיל המטבולי" טוב יותר –  אינדקס מסת גוף נמוכה יותר (  BMI 24.5    לעומת 25.6), רמות גלוקוז נמוכות יותר, רמות טריגליצרידים נמוכות יותר ורמות ה-HDL ("כולסטרול טוב") גבוהות יותר. הם גם עסקו יותר בפעילות גופנית.

בקבוצה זו, לחץ הדם ירד בממוצע ב- 7/5 מילימטר כספית לאחר שנה,  ולאחר 11 שנות מעקב ירד לחץ הדם ב 14/8 למילימטר כספית.

בהשוואה לעמיתיהם שפיתחו יתר לחץ דם, בקבוצת ה"נורמו-טנסיב" נצפה תסמין "החלוק הלבן" בשיעור של  35%  לעומת   19%;    P <0.001 מנקודת הייחוס.

החל מהחודש השלישי, ל 42% מהמשתתפים בקבוצת ה- "נורמו-טנסיב", ו-22% מהמשתתפים שפיתחו יתר לחץ דם לו נדרש טיפול,  היתה תוצאת בדיקה  נורמלית בתנאים אמבולטוריים (P <0.001)  בסיום המחקר.

תוצאות קריאת לחץ דם אמבולטורית לאחר 11 שנים נשארה כמעט ללא שינוי במשתתפים שהיו בקבוצת ה- "נורמו-טנסיב" בסיום המחקר (1/1  למילימטר כספית) ומנד לחץ הדם עלה ב 4/3 מילימטר כספית בממשתתפים שפיתחו יתר לחץ דם.

לכן, תוצאת בדיקה  תקינה במדידה אמבולטורית מהווה מנבא  משמעותי לקבלת תוצאות לחץ דם תקינות בעתיד.

יתרה מזאת, ירידה בתוצאות  בדיקת לחץ דם במשרד ביותר מ- 10 מילימטר לכספית  לאחר שנה היתה  אף היא מנבא  רב כוח לסיכוי לקבלת תוצאות לחץ דם תקינות  בעתיד

בסיום המחקר נמצא כי למטופלים שנמצאו בקבוצת ה"היפר-טנסיב" היו סיכויים גדולים יותר לסבול מטרום-סכרת, סכרת ופרפור פרוזדורי. בנוסף, הם גם  עלו יותר במשקל בהשוואה  לעמיתיהם .

לסיכום: ניתן לומר כי המחקר מציע  תמיכה נוספת להחלטה להמתין לפני שיוזמים טיפול נגד יתר לחץ דם במטופלים  צעירים ובגיל העמידה , שלהם  יתר לחץ דם מסוג 1 (תסמונץ החלוק הלבן), ומסייע לזהות אותם  מטופלים  שימשיכו לקבל תוצאות לחץ דם תקינות ללא טיפול בתופעה.

** התוכן נבדק ואושר ע"י דר' מיכאל יונש, קרדיולוג בכיר, מנהל שרות מחלות לב מבניות, מומחה בצנתורי לב בבית החולים קפלן, כמו כן דר' יונש הינו מרצה בכיר באוניברסיטה העברית בתחומי הקרדיולוגיה הפולשנית וצנתור עורקי הלב.**