שוקולד מריר עשוי להקל קשיי הליכה בחולי לב וכלי דם

מחקר התחלתי לבדיקת תקפות תיאוריה (proof – of- concept- study) ¹  מצא כי זמן קצר לאחר שאכלו חפיסה קטנה (כ-70 גרם) של שוקולד מריר, אך לא שוקולד חלב, חולים הסובלים ממחלת עורקים כלילית בדרגה מתונה עד חמורה יכלו ללהגביר את קצב הליכתם  ואת  משך הזמן בו שהו על  הליכון לפני שנאלצו לעצור בגלל הכאב.

המחקר טוען כי הפוליפנולים בשוקולד המריר יכולים לשפר את זרימת הדם בחולים הסובלים ממחלת עורקים כלילית  אך מחקר נוסף נדרש כדי לקבוע זאת בודאות. לדבריו של ראש המחקר דר. לורנצו לופרדו    Lorenzo  Loffredo). Dr) מאוניברסיטת ספיינצה ברומא,  והמחבר הראשי דר. פרנצ'סקו ויולי ((Dr. Francesco Violi  אף הוא מאוניברסיטת ספיינצה ברומא  ועמיתיו, "שעתיים  לאחר אכילת השוקולד המריר (אך לא שוקולד חלב)  החולים הצליחו להגדיל את משך ההליכה ב- 11% ואת זמן ההליכה ב-15%"  זאת בהשוואה לזמן בו לא אכלו שוקולד.

"ממחלת עורקים כלילית  מאופייינת בצמצום של זרימת הדם לגפיים, (ועד עתה) אין תרופות המשפרות את זרימת הדם, יתכן כי בכוחו של השוקולד המריר לעשות זאת. אולם, זהו רק מחקר חלוץ ראשוני" הם מדגישים. מאידך, אם תוצאות המחקר יאומתו על ידי מחקרים נוספים שיבדקו צריכה יומית של  של פוליפנולים, הם יכולים  להוביל לדרכים טיפוליות חדשות באמצעות שימוש בחומר מהטבע"

המחקר התפרסם ב– Journal of the American Heart   Association

פוליפנולים, עקה חמצונית וממחלת עורקים כלילית

אחת מתוצאות הלוואי של מחלת טרשת העורקים היא הצליעה לסירוגין המתרחשת כאשר זרימת הדם לגפיים מופרעת בזמן פעילות גופנית, הנגרמת בחלקה עקב עקה חמצונית. החולים חווים חולשה, חוסר תחושה או נוקשות בשרירי השוקיים כתוצאה מירידה בזרימת הדם.

אולם, קקאו ושוקולד מריר העשירים בפוליפנולים, מרחיבים את העורקים על ידי הורדת רמת העקה החמצונית. החוקרים משערים כי חולים הסובלים  ממחלת עורקים כלילית  יכולים ללכת רחוק יותר, וזמן ממושך יותר לפני שיחוו התכווצויות ברגליים, אם יאכלו לפני כן מזון עשיר בקקאו.

הם גייסו 20 חולים במחלת עורקים כלילית בגילאים שבין 60 ל-78 שנים – 14  גברים ו-6 נשים  – שאובחנו כסובלים משלב IIb    בדירוג פונטיין (Fontaine stage IIb), שפירושו כי הם חוו כאבים ברגליים לאחר שהלכו פחות מ-200 מטר.

במחקר מוצלב זה, חולקו לחולים באופן אקראי 40 גרם (כ-200 קלוריות) של שוקולד מריר (≥85% קקאו) או שוקולד חלב (≤ 35% קקאו ).

בכל אחת מהקבוצות נערכו בדיקות דם מוקדם בבוקר כדי כדי לקבוע רמות עקה חמצונית ומשתנים נוספים. כשעה לאחר מכן הם ערכו מבחן הליכה על הליכון, ולאחר חצי שעה נוספת הם קיבלו 40 גרם שוקולד. שעתיים לאחר שאכלו את השוקולד, נערכו בדיקות דם נוספות ומבחן נוסף על ההליכון.

תוצאות החולים שקבלו שוקולד מריר הראו כי הם צעדו על ההליכון בממוצע כ- 12 מטר רחוק יותר ו17 שניות יותר בהשוואה למדדים שנלקחו לפני שאכלו את מנת השוקולד המריר. אכילת שוקולד חלב לא שיפרה זמני הליכה או מרחק.

"ההשפעה השונה שהיתה לאכילת שוקולד מריר ושוקולד חלב על  ההליכה, , תומכת בהשערה שהמצאות הפוליפנול יכול לתרום לשיפור, כי שוקולד מריר עשיר יותר בפוליפנול בהשוואה לשוקולד חלב" כותבים החוקרים.

לאחר שהמשתתפים אכלו שוקולד מריר נצפתה עליה ברמות החומצה החנקנית, חל שיפור בתפקוד התאים האנדותליים בעורקים (רקמת התאים המרפדת את כלי הדם והלימפ²),  ומדידה ביו-כימית של רמות עקה חמצונית  הראתה ירידה.

הממצאים עדין אינם יכולים לעזור בטיפול קליני, מכיון שהיתה זו  קבוצה קטנה ללא קבוצת מבחן (קבוצת פלצבו), בנוסף, עדין לא ידועה ההשפעה לטווח רחוק על מחלת טרשת העורקים כתוצאה מאכילת  חתיכה קטנה  שוקולד מריר.

"מחקר  מקדמי ביותר"  ויש להיזהר מקלוריות עודפות

"חוקרים נוספים הראו כי פוליפנולים, כולל אלו המצויים בשוקולד מריר, יכולים לשפר את תפקוד כלי הדם; אך מחקר זה הינו מקדמי ביותר, ואני סבור כי כולם צריכים להיזהר כשמפרשים את התוצאות" כך נאמר בהצהרה של דר. מרק קרגר (  (Dr. Marc Creager דובר ארגון הלב האמריקאי מבית הספר לרפואה של הרווארד, בבוסטון, מסצ'וסטס.  לדוגמא: לאחר הצלחה מוקדמת, נמצא כי המחמצנים ויטמין C ו ויטמין  E לא שיפרו סיכויים להימנע ממחלות לב.

יתרה מזאת, שוקולד עשיר בקלוריות, סוכר ושומן, ולדברי ארגון הלב האמריקאי בחפיסת שוקולד אמריקאית אופיינית יש 94 קלוריות מהן 24 גרם מסוכר ו 8 גרם משומן רווי. ארגון הלב האמריקאי ממליץ על צריכת סוכר יומית של כ-150 קלוריות (כ-9 כפיות תה) לגברים או 100 קלוריות (כ- 6 כפיות תה)  לנשים, וחלקו של השומן הרווי לא אמור  להיות יותר מ 5% עד 6% מצריכת הקלוריות היומית.

לציין גם כי בשיני שום ובצלצלים, נענע, זרעי סלרי, צלופחים ואגוזי לוז  יש מעט שומן, ערך קלורי נמוך  והם עשירים בפוליפנולים.

** התוכן נבדק ואושר ע"י דר' מיכאל יונש, קרדיולוג בכיר, מנהל שרות מחלות לב מבניות, מומחה בצנתורי לב בבית החולים קפלן, כמו כן דר' יונש הינו מרצה בכיר באוניברסיטה העברית בתחומי הקרדיולוגיה הפולשנית וצנתור עורקי הלב.**