טיפול למניעת נזק לשריר הלב הנגרם עקב טיפולים כימותרפים

חולי סרטן מתמודדים עם טיפולים קשים מתוך מטרה, ותקווה, להחלים מהמחלה. הטיפולים הכימותרפים לעיתים קרובות מפרכים, ארוכים ומתישים. תרופות כימותרפיות פועלות במנגנונים שונים ומיועדות להביא להרס (מלא או חלקי) של גידול סרטני או לעצירה בהתפתחות הגידול, מצד שני אותו טיפולי טומן בחובו תופעות לוואי אשר לעיתים עשויות להיות משמעותיות ובלתי הפיכות.

מזה שנים ידוע כי חלק מהתרופות הכימותרפיות הנמצאות בשימוש שכיח עלולות להביא לפגיעה משמעותית בתפקוד שריר הלב. על פי הגישה המקובלת היום, במידה ומזוהה פגיעה בתפקוד הלב מופסק הטיפול הכימותרפי. החזרה לטיפול מבוצעת רק אם, ולאחר חזרה של הלב לתפקוד נורמאלי, תוך שינוי משלב התרופות הכימותרפיות. מובן כי מעבר לפגיעה עצמה בשריר הלב,שאינה תמיד הפיכה לחלוטין, קיימת משמעות גם במחינת ההפרעה לרצף הטיפול האונקולוגי.

מחקר ה OVERCOME  נערך בברצלונה ופורסם לאחרונה ב- Journal of the American College of Cardiology בוחן מענה לבעיה החשובה הזו. מספר תרופות שכיחות בעולם הקרדיולוגי ידועות כמשפרות את תפקוד הלב במצבים שונים (למשל לאחר אוטם שריר הלב או במצבי אי ספיקת לב). מדובר בתרופות מסוג מעכבי ACE (angiotensin-converting enzyme) ומסוג חוסמי ביתא (beta blockers). מעבר לכך, מודלים בבעלי חיים הדגימו כי חלק מן התרופות מהמשפחות הללו מונעות פגיעה בתפקוד הלב לאחר טיפול כימותרפי בתרופות מסוג אנטרה-ציקלינים (anthracycline).

המחקר החדש אשר נערך בין השנים 2008-2010, בדק אם מתן של התרופות מהסוגים הללו עשוי למנוע את הפגיעה הבלתי הפיכה בתפקוד הלב הנובעת מהטיפול הכימותרפי. אוכלוסית המחקר כללה 90 חולים אשר אובחנו בממאירות המטולוגית – לויקמיה (acute leukemia), לימפומות מסוג הודג'קין (Hodgkin) ו-נון הודג'קין (non-hodgkin) ומיילומה נפוצה (multiple myeloma). הגיל הממוצע עמד על 50, כאשר 43% היו נשים. כל החולים טרם הטיפול הכימותרפי היו בעלי תפקוד לב תקין.

במהלך המחקר חולקו המטופלים באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצת ביקורת,שטופלה על פי המקובל בטיפול כימותרפי. הקבוצה השניה, היא קבוצת ההתערבות, החלה לקבל טרם הטיפול הכימותרפי אנלפריל ( מעקב enalapril, ACE-I) וקרבדילול (חסם ביטהcarvedilol,). לשם הערכת תפקוד הלב עברו כל החולים בדיקות אקו-לב או MR של הלב (cardiac magnetic resonance) טרם תחילת הטיפול הכימותרפי וחצי שנה לאחריו.

כעבור חצי שנה נמצא כי בקבוצת הביקורת תפקוד הלב נפגע באופן משמעותי, עם ירידת בכושר התכווצות הלב (Ejection fraction) במהלך הטיפול. הפגיעה בתפקוד הלב התבטאה הן בבדיקת האקו-לב והן בבדיקת ה-MR . לעומת זאת, החוקרים מצאו כי לא חל כל שינוי בתפקוד הלב ,על פי אותם מדדים, בקבוצה אשר טופלה בטיפול התרופתי המונע באנלפריל וקרבדילול.

יתרה על כך, בתת קבוצה של 36 חולים בלויקמיה (אשר בהם הטיפול הכימותרפי מסוכן אף יותר בהשוואה לטיפול במחלות האחרות) התרופות היוו גורם מגן משמעותי אף יותר. בתת קבוצה זו הפגיעה בתפקוד הלב הייתה גדולה יותר בקבוצת הביקורת בהשוואה למטופלים שטופלו בטיפול המונע .

מעבר להפחתה משמעותית בנזק לשריר הלב, מצאו החוקרים כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, אירועי התמותה או של תחלואה על רקע סיבוכי לב וכלי דם היו נדירים יותר בקבוצת ההתערבות התרופתית.

לסיכום, מחקר זה מציג גישה חדשה למניעה של פגיעה בתפקוד הלב הנובעת מטיפולים כימותרפיים, על ידי טיפול תרופתי מונע, תוך שימוש בתרופות מוכרות מתחום הקרדיולוגיה לחולים אונקולוגיים. המחקר הינו ראשוני ,סך גודל האוכלוסיה קטן יחסית ,והוא מציג מגבלות מתודיות מסויימות, אך עדיין –  זהו צעד משמעותי  וחשוב, בכיוון של ביסוס הידע בנושא, וברור כי דרושים מחקרים נוספים, נרחבים התחום חשוב זה.

Bosch X, Rovira M, Sitges M, et al. Enalapril and carvedilol for preventing chemotherapy-induced left ventricular systolic dysfunction in patients with malignant hemopathies: The OVERCOME trial. J Am Coll Cardiol 2013; DOI: 10.1016/j.jacc.2013.02.072

** התוכן נבדק ואושר ע"י דר' מיכאל יונש, קרדיולוג בכיר, מנהל שרות מחלות לב מבניות, מומחה בצנתורי לב בבית החולים קפלן, כמו כן דר' יונש הינו מרצה בכיר באוניברסיטה העברית בתחומי הקרדיולוגיה הפולשנית וצנתור עורקי הלב.**