ייתר לחץ דם בגיל הביניים קשור לירידה בתפקודים קוגנטיביים בגיל השלישי

לדברי הצהרה מדעית מאת אגודת הלב האמריקאית (American Heart Association)  שניתנה לכתב העת המדעי Hypertension   (ייתר לחץ דם). קיימת עדות מספקת להראות כי קיים קשר בין ייתר לחץ דם בגיל הביניים לנזק לכלי הדם המוחיים בגיל השלישי. אולם אין מספיק נתונים מניסויים קליניים שבדקו באם טיפול מונע בייתר לחץ דם יכול לשפר תהליכים קוגניטיביים .  

"מחלת השיטיון (דמנציה) עומדת להוות איום רציני לבריאות אוכלוסית העולם בעשורים הבאים. כבר עתה סובלים ממנה כארבעים מיליון אנשים" עלות הטיפול מוערכת ב-600 מיליארד דולר" אמר דר. קונסטנטין יידקולה (Iadecolla)   מהמרכז הרפואי וויל קורנל בניו יורק, שעמד בראש הוועדה שכתבה את ההצהרה. בשנת 2050, נתון זה עומד לגדול לשניים עד שלושה טריליון דולר".

להכנת ההצהרה המדעית יידקולה ועמיתיו בחנו מספר רב של מחקרים ונותנים סקירה כוללת של ההוכחה הקיימת בדבר הקשר שבין ייתר לחץ דם והשפעתו על התפתחות אירועים לבביים, שיטיון, ירידה בתפקודים הקוגניטיביים ואלצהיימר.

מבנה ותפקוד

מרבית העדויות בסקירה היו עדויות תצפית, כולל מחקרי חתך¹. כשבוחנים אותם  מתקבלת עדות עקבית לכך שייתר לחץ דם בגיל הביניים קשור לשינויים בתפקודים קוגניטיביים החלים בשלב מאוחר יותר בחיים.

מחקרים שבחנו לחץ דם בגיל הביניים כללו:

* מחקר CARDIA  שבו מטופלים בקבוצת הביקורת היו בממוצע גיל חציוני 25,  הראה כי לנתונים גבוהים של לחץ הדם הסיסטולי במשך 25 שנה קשר לביצועים במבחנים הבודקים תפקודים קוגניטיביים כולל זיכרון של מילים, מהירות עיבוד מידע ותפקודים ביצועיים כאשר ממוצע הגיל היה 50 בקבוצה הנבדקת.

* מחקר הזקנה הונולולו-אסיה -Asia Aging Study)  (The Honolulu   הראה כי לחץ דם סיסטולי של 160 מ"מ/כספית וגבוה מזה בגיל הביניים, מהווה סיכון  כפול לירידה בתפקודים הקוגניטיביים 25 שנים מאוחר יותר.

* מחקר מיין-סירקוז   (The Maine-Syracuse Longitudinal Study) מצא כי ייתר לחץ דם בקבוצת הביקורת בראשית המחקר אף הוא קשור לירידה בתפקודים הקוגניטיביים וירידה ביכולות האינטליגנציה ה"גבישית" וה"נוזלית"² עשרים שנה מאוחר יותר.  

לייתר לחץ דם עלולה להיות השפעה טרגית על המוח כי זהו אחד הגורמים שמשפיעים הן על המבנה והן על התפקוד של כלי הדם המוחיים לדברי דר. יידקולה. לחץ דם משנה את המבנה הפיזי של כלי הדם ומשפיע על גידול בטרשת, אבדן הגמישות פוגע בזרימה תקינה של הדם. פגיעה בתפקוד כלי הדם משפיעה על אספקת דם לחלקי המוח התלויים בה: למשל בזמן שיחה ודיבור.

"המוח זקוק לאספקה קבועה של דם" אומר דר. יידקולה, "חסימה מוחלטת בזרימת הדם גורמת לשבץ, מניעה חלקית של זרימת דם למוח יוצרת מצב של פגיעה בתפקודים הקוגניטיביים".

המחקר בשלביו הראשוניים

"זו עובדה מבוססת שייתר לחץ דם בגיל המעבר יפגע בתפקוד הקוגניטיבי בשלבי חיים מאוחרים יותר" אומר  דר. יידקולה. "מה שאיננו יודעים, לפחות לפי ערכי הרפואה מבוססת הראיות³  ה (Evidence -Based Medicine)- האם טיפול תרופתי בייתר לחץ דם יקטין גם את הסיכון לשיטיון ב בשלבי חיים מאוחרים יותר". 

מחקר שעשוי לענות על תהיות אלו הינו ניסוי ", "SPRINT – MIND שתוכנן לקבוע את ההשפעות של הורדת ייתר לחץ דם על תפקודים קוגנטיביים. המחקר מעלה את ההשערה כי במשך תקופה של חמש שנים ניתן לצפות בירידה בשיטיון שנגרם מגורמים שונים במשתתפי המחקר שלחץ הדם שלהם ירד לרמות נמוכות מאלו המומלצות כיום, באמצעות טיפול אינטנסיבי, לעומת מטופלים שטופלו בשיטה המקובלת להורדת לחץ דם.

"אנו בודקים מטופלים בסיכון גבוה כדי לראות אם טיפול מונע אינטנסיבי לאלו שכבר יש להם גורמי סיכון למחלות לב יכולה להאט לא רק את ההדרדרות לשיטיון, אלא גם את הסימנים הראשונים לפגיעה בפעילות הקוגנטיבית". חוקר ”"SPRINT – MIND דר. ג'ף וויליאמסון (Williamson)  אמר ל- TCTMD

אולם, וויליאמסון הוסיף כי מכיון שהמחקר נמצא בשלביו הראשונים, יש עדין עבודה רבה בנושאים רבים. למשל: המחקר צריך עדין לבדוק איזו תרופה להורדת ייתר לחץ דם הינה הטובה ביותר גם לטיפול לפגיעה בפעילות הקוגנטיבית.

"בצענו עבודה כזו במחלות כליה, אולם לא היו מחקרים כאלו במה שאגדיר כאיבר חשוב יותר, המוח. לא היו ניסויים קליניים שבדקו אילו  תרופות להורדת ייתר לחץ דם יכולות לחולל שינוי גם בהדרדרות הקוגניטיבית" וויליאמסון אמר.

הן וויליאמסון והן המחברים מאגודת הלב האמריקאית מודים כי בניגוד להתבוננות בתוצאות של בחינת כלי דם ולב, צפייה בבחינה של תוצאות מבדיקות של תפקודים קוגניטיביים הינה מסובכת יותר בשל הזמן הארוך בו הם מתחוללים.

"ניסויים רבים במחלות דם הופסקו כשהמטרה המחקרית להם תוכננו הושגה, ולא היו מתוכננים להארכה בתחילתם כדי לבדוק גם את תפקודי  המח". אומר וויליאמסון. משמעות הדבר כי תוצאות מניסויים ארוכי-טווח לבדיקת שאלות בנוגע לתחילת הטיפול,  אילו הן רמות לחץ הדם האופטימליות, ואילו תרופות הן היעילות ביותר, נמצאות עדין במרחק של שנים"   עד אז, אומר דר.יידקולה, רופאים חייבים לשקול כל מקרה לגופו. 

"בעידן בו הרפואה הופכת לרפואה "מותאמת אישית"", עלינו להסתכל על כל מטופל כייחודי בבואנו לשקול הורדת ייתר לחץ דם, כי הרמה האופטימלית תשתנה ממטופל למטופל. עלינו לבדוק את קצב הלב, הכליות, כלי הדם, ורק לאחר מכן לקבוע לאיזו רמה עלינו להוריד את לחץ הדם שכן אין לנו עדין פרמטרים מדוייקים."  

¹ חקרי חתך כוללים:    

מחקר אורך: מחקר מסוג תצפית מדעית, העוקב אחר קבוצת נבדקים במשך תקופה מסוימת, החל מכמה חודשים ועד מספר שנים. נועד לבחון שינויים והתפתחות בגילאים שונים.

מחקר מתאמי: מחקר מסוג תצפית מדעית הבוחן האם יש קשר בין מספר משתנים באמצעות איסוף נתונים על כל תופעה ובחינת המתאם ביניהם.

מחקר רוחב: מחקר מסוג תצפית מדעית, שבו משווים החוקרים בין קבוצות של אנשים בני גילאים שונים בנקודת זמן

² רפואה מבוססת ראיות (מוכרת גם בראשי התיבות של המונח האנגלי – EBM -‏ evidence-based medicine )  

הוגדרה כשימוש מצפוני, מפורש ושקול בראיות המחקריות העדכניות והטובות ביותר בעת קבלת החלטות הנוגעות לטיפול בחולה. רפואה מבוססת ראיות מייצגת מעבר מקבלת החלטות לפי עקרונות הרפואה הבסיסית שביסודה מקצועות היסוד (פיזיולוגיה, פתולוגיה, ביוכימיה וכולי), ניסיון קליני ואינטואיציה רפואית הנסמכים על תצפיות, לקבלת החלטות בעזרת כלים המוצאים מחקרים רלוונטיים לשאלות מחקריות מדויקות ומדרגים את תקפותם ומשמעותם. מחקרים רנדומליים מבוקרים נמצאים בליבה של רפואה מבוססת ראיות וכן ניתוחם ועיבודם של אלו בסקירות שיטתיות

³ אינטליגנציה "גבישית": כישורים נרכשים שמתגבשים במהלך החיים באמצעות חינוך, השכלה, לימוד עצמי ואימון.

 אינטליגנציה  "נוזלית": כישורים מולדים שנשארים ברמה דומה לאורך החיים ואינם משתנים לאחר חודשי החיים הראשונים.

שני סוגי האינטליגנציה מתפתחים באופן שונה. אינטליגנציה גבישית ממשיכה להשתפר לאורך כל החיים ומושפעת מאוד מהסביבה שבה מתפתח האדם. אינטליגנציה נוזלית מושפעת משינויים נוירולוגיים בכלל ומניוון בפרט, ולפיכך היא מתפתחת במהירות בגיל צעיר ומתייצבת בהמשך, מחקרים מצאו שהיא בדרך כלל מפסיקה להתפתח בסביבות גיל 16. היא אינה מושפעת מהשפעות סביבתיות.

** התוכן נבדק ואושר ע"י דר' מיכאל יונש, קרדיולוג בכיר, מנהל שרות מחלות לב מבניות, מומחה בצנתורי לב בבית החולים קפלן, כמו כן דר' יונש הינו מרצה בכיר באוניברסיטה העברית בתחומי הקרדיולוגיה הפולשנית וצנתור עורקי הלב.**