היום נדגים צנתור טאבי – הליך להחלפת מסתם אאורטלי בצנתור.
זוהי אחת המהפכות הגדולות בקרדיולוגיה הפולשנית בעשורים האחרונים.
במקום לעבור ניתוח לב פתוח ובהרדמה מלאה, ניתן להשתיל מסתם ביולוגי חדש דרך צנתור קצר, שנמשך כשעה בלבד, בחדר צנתורים.
מתי מבצעים טאבי?
ההליך מתאים למטופלים הסובלים מהיצרות קשה של המסתם האאורטלי – מצב שבו המסתם חולה, נוקשה ומוצר.
התסמינים הנפוצים כוללים:
- קוצר נשימה
- עייפות
- כאבים בחזה
- עילפון
ההליך מתאים לרוב למבוגרים מעל גיל 70 או לאנשים בעלי סיכון גבוה לניתוח לב פתוח.
ההכנה להליך
לפני ביצוע הצנתור, נדרש תהליך הערכה הכולל:
- סריקת CT של החזה וכלי הדם
- צנתור כלילי אבחנתי או טיפולי
- בדיקות דם
- א.ק.ג.
- הערכת סיכונים – האם המטופל מתאים יותר לניתוח או לצנתור טאבי
ביום ההליך
המטופל מגיע לאשפוז ביום הפעולה. נדרש צום קצר, מוחדרים עירויים וניתנת אנטיביוטיקה מונעת.
הצנתור מתבצע בטשטוש בלבד – ללא הרדמה וללא צורך במרדים.
כיצד מתבצע הצנתור?
נדרשת גישה כפולה לכלי הדם:
- מהעורק הרדיאלי (ביד): לצורך הדמיה
- מהעורק הפמוראלי (במפשעה): להכנסת המסתם
הגישה מהמפשעה דורשת יצירת פתח רחב יחסית, ולכן טומנת בחובה סיכונים פוטנציאליים גבוהים יותר.
לאחר קבלת הגישה:
- מדגימים את המסתם הישן בצילום
- חוצים אותו עם תיל מיוחד
- לעיתים מרחיבים אותו באמצעות בלון
- מחדירים את המסתם הביולוגי החדש
סוגי מסתמים בתהליך טאבי
- מסתמים מתכתיים עם בלון הרחבה
- מסתמים מתרחבים עצמונית (Self-expandable)
השתלת המסתם מתבצעת בזהירות עד לדיוק מירבי. לאחר מכן בודקים את מיקומו ותפקודו באמצעות:
- אנגיוגרפיה (צילום עם חומר ניגוד)
- מדידת לחץ
- אקו לב
סיום הפעולה
לאחר ווידוא תפקוד תקין של המסתם:
- מוציאים את התיילים, הקתטרים והצנתרים
- סוגרים את הגישה הרדיאלית בלחץ מקומי
- סוגרים את הגישה הפמוראלית באמצעות דבק ביולוגי או תפירה פנימית
מה קורה לאחר הפעולה?
- המטופל מועבר ליחידה לטיפול נמרץ
- נשאר בהכרה מלאה
- תחת ניטור של קצב הלב, אזור המפשעה ותפקוד המסתם
בדרך כלל השחרור נעשה כבר ביום למחרת.
היתרונות של טאבי
- ללא פתיחת בית חזה
- ללא הרדמה מלאה
- פעולה קצרה ופשוטה
- זמן התאוששות קצר
- פחות סיבוכים
- פעולה בטוחה מאוד
האם יש סיבוכים?
כמו בכל הליך פולשני, קיימים סיבוכים אפשריים:
- סיבוכים באזור המפשעה
- הפרעות בהולכה החשמלית של הלב (לעיתים נדרש קוצב לב)
- תסחיפים או פגיעה בכלי דם – אך מדובר במקרים נדירים מאוד







