סטנט מתכלה – סטנט נספג

טרשת העורקים היא מחלה שכיחה של כלי הדם בגוף. המחלה מתבטאת בהיצרות של כלי הדם  ונוטה להופיע גם בכלי הדם המספקים את שריר הלב. בתגובה לפגיעה בכלי הדם מתפתח תהליך דלקתי המערב גורמים שונים במערכת החיסון אשר מביא להתפתחות הצרות בעורק ולפגיעה בזרימת הדם. כתוצאה מכך נפגע תיפקוד האיבר אותו מספק כלי הדם הפגוע. היצרות שכזו בעורקים המספקים את שריר הלב עצמו, הלא הם העורקים הכליליים, מביאה לירידה באספקת החמצן לרקמה ולפגיעה בה. פגיעה זו עשויה להתבטא באוטם חריף של שריר הלב ("התקף לב") ולכשל בתפקודו שלעיתים מסתיימת בנכות קשה ואף במוות. אורח החיים בעולם המערבי טומן בחובו גורמי סיכון שונים להיווצרות והתפתחות טרשת העורקים. על כן חשובה עד מאוד הימנעות מעישון, מתזונה עתירת כולסטרול והקפדה על ביצוע פעילות גופנית.

במהלך השנים פותחו שיטות טיפול בחסימה של העורקים הכליליים. שיטות טיפול מצילות חיים. בהליך חירום מובל האדם החולה לחדר הצינתורים, שם פותח הרופא הקרדיולוג את החסימה המסוכנת ולעיתים אף מחדיר סטנט (תומכן) עשוי מתכת. החדרת הסטנט מעניקה תמיכה מכאנית לאיזור החולה והמוצר. הסטנט מאפשר הרחבה של ההיצרות ופתיחה של העורק לזרימה מחודשת של דם ומקטין את הסיכון לחסימה חוזרת.

השתלה של סטנט בצינתור מבוצעת בשלושים השנים האחרונות ברחבי העולם ובארץ בהצלחה יתרה. אך אליה וקוץ בה, אמנם השימוש בסטנט מציל ומאריך חיים אך אינו חף מסיבוכים ויוצר בעיות חדשות. הסטנטים אשר נותרים בגוף מהווים גורם זר אשר עשוי להוות מוקד מקומי להיצרות או לחסימה חוזרת ולהיווצרות של קריש דם. הסטנט פוגע בגמישות כלי הדם ואף מביא לפגיעה מקומית ולתגובה דלקתית חריגה. יתרה מכך, המטופל נאלץ ליטול תרופות באופן כרוני לאחר הפרוצדורה.

הרעיון של מציאת מענה טיפולי להיצרות מסכנת החיים בעורק תוך הימנעות מן הסיבוכים הנלווים להותרה בגוף של גוף זר (סטנט עשוי מתכת) העסיק חוקרים רבים לאורך השנים.

עם השנים פותחו סוגים שונים ומתקדמים של סטנטים. לפני למעלה מעשור פרץ לשוק פיתוח ישראלי של הסטנט מצופה התרופה. התרופה מופרשת מן הסטנט באופן מבוקר וכך מביאה להפחתה ולעיכוב של תהליך ההיצרות החוזרת באיזור המועד לפורענות, בו הושם הסטנט. הציפיות מן הסטנט מצופה התרופה היו גבוהות ואכן הסטנט נמצא יעיל מאוד בהפחתה של אירועי הצרות חוזרת. מצד שני, מחקרים שונים הוכיחו כי על אף השיפור הטכנולוגי קיימת עדיין סכנה של החסימה המאוחרות, המתרחשות חודשים ושנים לאחר השתלת הגוף הזר בתוך העורק הכלילי, על רקע יצירת קריש דם מקומי בסטנט.

הסטנט הנספג (מתכלה)

לאחרונה חלה פריצת דרך משמעותית בהתמודדות עם הסיבוכים הנלווים לשימוש בסטנט. מדובר בפיתוח חדש ומהפכני בעולם הקרדיולוגיה הפולשנית. הסטנט הנספג.

מחקרים שונים הראו כי משך הזמן הדרוש להחלמה של העורק החולה והחסום עומד על מספר חודשים. נוכחות הסטנט בחלל כלי הדם חשובה בעיקר בפרק זמן זה. הסטנט הנספג מעניק תמיכה לעורק ומונע את קריסתו בשלב המחלה, כאשר בחלוף הזמן ולאחר החלמת העורק, נספג הסטנט ונעלם לגמרי. ניתן לומר כי שימוש בסטנט שכזה הינו ממש כמו לאכול את העוגה ולהותיר אותה שלמה.

החומרים המרכיבים את הסטנט הנספג צריכים להיות כאלה שיהיו בטוחים לשימוש ולא יעוררו תגובה לא תקינה במפגש עם רקמות הגוף. כמו כן על החומרים המרכיבים את הסטנט לספק לו תכונות המתאימות לביצוע תפקידו כתומך לחלל העורק המוצר. עד היום פותחו מספר סוגים של סטנטים נספגים. סוגי הסטנטים השונים מורכבים מתרכובות המכילות בין היתר חומרים כדוגמת מגנזיום ופולימרים שונים.

הסטנט החדשני, מעניק לעורק תמיכה מכאנית ומותיר אותו פתוח במשך פרק זמן ההחלמה, כאשר לאחריו נספג הסטנט בהדרגה ונעלם לחלוטין. תהליך הספיגה הטבעי מתרחש תוך מספר חודשים ובסופו חוזר העורק למצבו הטבעי, ליכולת תפקוד תקינה וללא כל שארית של גוף זר!

לאחרונה בוצע בבית החולים "קפלן", לראשונה בארץ, שימוש בסטנט הנספג. מדובר בצעד ראשון, אשר ייתכן ויהווה  פתיחה של עידן חדש בעולם הקרדיולוגיה הפולשנית. כולנו תקוה כי הסטנט הנספג יאושר לשימוש נרחב בישראל בקרוב

** התוכן נבדק ואושר ע"י דר' מיכאל יונש, קרדיולוג בכיר, מנהל שרות מחלות לב מבניות, מומחה בצנתורי לב בבית החולים קפלן, כמו כן דר' יונש הינו מרצה בכיר באוניברסיטה העברית בתחומי הקרדיולוגיה הפולשנית וצנתור עורקי הלב.**