טיפול תרופתי ב יתר לחץ דם
במקרים מסוימים, יוחלט על מתן תרופות כטיפול ביתר לחץ דם. , לפני הטיפול התרופתי יש לנסות לשנות הרגלי חיים על מנת לשלוט בלחץ הדם – כולל ירידה במשקל, הפסקת עישון, הפחתת צריכת מלח ופעילות גופנית סדירה . התרופות ישמשו כמעין מפלט אחרון במקרה בו טיפול אחר אינו עוזר – או במקרים מיוחדים כגון: עלייה פתאומית בלחץ הדם, לחץ דם בהריון (אשר מצריך התייחסות מיוחדת) וכדומה.
מעל לכל חשוב לזכור כי כל מטופל אשר מוגדר כסובל מלחץ דם גבוה, יעבור בראש ובראשונה מספר טיפולים טבעיים, אשר לא ידרשו צריכת תרופות. על פי התפיסה של הרפואה המודרנית, טיפול טבעי שאינו דורש 'התערבות חיצונית' יהיה בריא ועדיף כמעט בכל מצב, משום שכך הגוף מתגבר בעצמו על הבעיה. לציין כי גם לאחר התחלת הטיפול התרופתי הקבוע – יש לשמור ולשמר את אורח החיים הבריא, לצד נטילת התרופות.
מתי, אם כך, יוחלט על שימוש בתרופות? כאמור, ישנם מצבים ספציפיים בהם יוחלט על שימוש בתרופות במטרה להביא לירידה מיידית (באופן יחסי כמובן) בלחץ הדם. אך מלבד זאת, יוחלט לרוב על מתן תרופות במקרים בהם כל שאר הטיפולים והפעולות שהומלצו על ידי הצוות הרפואי לא הובילו לירידה המתבקשת בערכי לחץ הדם.
אילו תרופות קיימות להורדת לחץ דם?
ניתן לחלק את התרופות להורדת לחץ דם למספר קבוצות:
× תרופות משַתנות (דיורטיקה): תרופות אשר מעודדות ייצור שתן, במטרה להפחית דרך כך את כמות הנתרן בדם, אשר ידוע כמעלה לחץ דם. תרופות אלו כוללות את הפוסיד, הדיזותיאזיד(אסידרקס), מתלוזון ועוד. לצין כי הדיזותיאזיד שייך לקבוצת המשתנים אך השפעתו על עידוד הגברת השתן הינה מינימלית. לקבוצה זו שייך גם האלדוספירון (אלדקטון), תרופה יעילה להורדת לחץ דם, מבלי לעודד יצירת שתן ממש
× תרופות סימפטוליטיות: תרופות אשר חוסמות קולטנים בכלי הדם או באיברי מערכת הדם (קולטני בטא ואלפא) – החסימה היא של הורמון האדרנלין הידוע, אשר ממריץ את האיברים. בדרך זו מואטת פעולת האיברים הללו ולחץ הדם יורד. תרופות אלו כוללות אטנולול, נורמיטן, קרדילוק, פינדולול, פנטולאמין, טרזוצין ועוד.
× מעכבי ACE (אנגיוטנסין II): תרופות אשר פועלות לעיכוב ייצורו של ההורמון אנגיוטנסין II והרצפטור AT1, מה שמביא בטווח הארוך להרחבת כלי הדם ולירידת לחץ הדם בגוף.כולל אנלפריל קפטופריל, טריטאס, ועוד רבים. קבוצה דומה של תרופות הן מעכבי ה ARB כגון דיובאן לוסרטן ועוד
× חוסמי תעלות סידן: תרופות אלו פועלות על תעלות הסידן בגוף. הסידן ידוע כמכווץ תאי דם ולכן, לאחר נטילת תרופות אלו כלי הדם מתרחבים יותר וכך לחץ הדם יורד, בטווח הארוך. כולל אמודיפין, ואזודיפ ועוד
אלו כמובן לא כל התרופות המוצעות להורדת לחץ דם ולעיתים, כמה מהן יילקחו במקביל, בכדי להביא לתוצאה טובה יותר. לרוב, התרופות ינתנו בשילוב של תרופה מ 2 קבוצות או יותר. קיום גם גובר השימוש בכדורים המשלבים 2 סוגי תרופות בכדור בודד – למשל שילוב של מעקב סידן עם מעכב ACE (לדוגמא אקספורג) או שילוב של משתן ומעכב ACE (לדוגמא טריטאס פלוס) . תרופות משולבות מעין אילה הן יעילות וגם נוחות יותר לשימוש יומי.
כיצד מחליטים איזו תרופה מתאימה לחולה?
כאמור, ישנן תרופות אשר נחשבות כתרופות 'קו ראשון', כלומר – כאלו שניתנות כמענה ראשוני, ואחרות שיינתנו בשלב מאוחר יותר. אך חומרתה של המחלה ורגע גילויה הם לא הפרמטרים היחידים לפיהם תיקבע זהות התרופה.
תרופות להורדת לחץ דם גבוה יינתנו גם בהתאם לגילו, בריאותו הכללית, ההיסטוריה המשפחתית והאישית של החולה. התרופות מותאמות גם לפי מחלות רקע – למשל שילוב של יתר לחץ דם וסכרת. קיימות היום מגוון תרופות מסוגים שונים אשר מאפשרות טיפול במקרי יתר לחץ דם בשלל דרכים.
כאמור, לרוב מתחילים טיפול בתרופה מקבוצה אחת, במינון לא גבוה ובהמשך קיימת אפשרות להגביר מינון מאותה תרופה , או להוסיף מינון נמוך של תרופה ממשפחה אחרת. לכל תרופה השפעה שונה על חולים ספצפיים וכך גם אפשרות להוםעות תופעות לואי שונות. אילו בהחלט שיקולים שישפפיעו על בחירת השילוב היעיל ביותר, עם מגוון תופעות לואי הנמוך ביותר ובעל הנוחות המירבית לכל חולה וחולה. יש לזכור כי ההשפעה המירבית של כל תרופה חדשה, או מינון חדש, על לחץ הדם, אינו מופיע מיד. יש להמתין בדרך כלל מספר שבועות עד לקבלת אפקט מלא של התרופה, והחלטה על שינוי מינון או הוספת תרופה.