שינוי הרגלים: המענה האולטימטיבי ללחץ דם גבוה

לחץ דם גבוה, או יתר לחץ דם, זו מחלה לכל דבר ועניין. מחלה שאיננו מרגישים בה, אך השלכותיה עלולות להיות הרסניות. אדם אשר מגלה כי הוא סובל מלחץ דם גבוה, יפנה מייד לרופא לקבלת טיפול ויצפה לפתרון קסם, אך האמת היא אחרת: ברוב המקרים, ובמיוחד אם המחלה התגלתה בשלב מוקדם, הדרך להתגבר עליה היא רק על ידי שינוי הרגלים. במילים אחרות, המפתח לשיפור המצב נמצא בידיו של אותו אדם.

חשוב להבין: כל דבר שאנחנו עושים משפיע ישירות על מצב הגוף שלנו. כל מהלך שנעשה יקבע רבות לגבי בריאותנו הכללית בעתיד. הדברים שנצרוך, הסביבה בה אנו חיים, התדירות בה אנחנו מפעילים את גופנו, מחשבותינו ומצב רוחנו – כל אלו משפיעים על ההרגשה הכללית.

כאשר מדובר בלחץ הדם שלנו, עניין זה מתבטא אף בצורה ישירה יותר. אורח החיים המודרני שרבים מאיתנו מנהלים – הלחץ התמידי, הקצב הרצחני, זיהום האוויר, האוכל המתועש והמעובד – כל אלו משפיעים ישירות על רמת לחץ הדם שלנו, יותר מכפי שנוכל לתאר. לכן, הדרך היחידה למנוע את המחלה או להתגבר עליה, היא להתרחק מאותם 'זרזים' אשר מעודדים עלייה ברמת לחץ הדם.

שינוי ההרגלים מתבצע בכמה מישורים

הדרך לשנות את ההרגלים עוברת דרך כמה מישורים מרכזיים, שמהווים חלק משמעותי מחייו של כל אדם (על כל אחד מהאספקטים הללו מובאת הרחבה בין עמודי האתר):

• הרגלי התזונה
• סוגי המזון ואיכותו
• אורח החיים הספורטיבי
• התמודדות עם מצבי לחץ ומתח
• הרגלי עישון

כל אחד ואחד מאלו הוא משימה בפני עצמה, אך רק יחד – רק אם יבצע החולה שינוי משמעותי בכל אחד מהם – הוא יוכל לשפר את מצבו הבריאותי ולהילחם ביעילות במחלה הזו. ומדובר, לכל הדעות, באתגר עצום.

הדרך להצלחה עוברת בהתמדה, משמעת ברזל וסבלנות

כאמור, לא פשוט להחליט יום אחד על שינוי בהרגלים שליוו אותנו במשך שנים רבות. אלו הרגלים שסיגלנו לעצמו משום שאנחנו נהנים מהם, כאלו שהפכו להיות חלק בלתי נפרד מחיינו ומתבצעים באופן אוטומטי, כמעט בלתי מודע.

אדם אשר נהג לאכול מידי ליל שבת מאכלים חריפים במיוחד, יתקשה להיפרד לפתע מהטעם האהוב עליו כל כך; מי שבמשך שנים עישן עשר סיגריות ביום, ימצא עצמו נאבק בגופו כדי להפסיק; אדם שמעולם לא ביצע פעילות ספורטיבית, לא יוכל לשכנע עצמו בקלות להתחיל להתאמן שלוש פעמים בשבוע.

אבל, כאן מדובר בעניין הכרחי. במצב שיכול להגיע לשאלה של חיים ומוות. שלא כמו מקרים אחרים אשר מתפקדים כמעין קריאת אזהרה מעוררת (כמו התקף לב, חלילה), כאן ההחלטה לשנות את אורח החיים תצטרך להתקבל, לעיתים, גם כאשר החולה לא יחוש בשינוי דרסטי מבחינה בריאותית. ועדיין, המצב בו הוא נמצא לא משאיר לו ברירה אחרת.

אם כן, כיצד ניתן לבצע שינוי משמעותי כל כך בהרגלים, בדרך שתהיה יעילה באמת ושתחזיק לאורך זמן? ישנם כמה עקרונות עליהם חשוב להקפיד:

• שינויים צריכים להתרחש בהדרגה: למרות הבהילות והדחיפות שבדבר, שינוי שלא ייעשה בהדרגה לרוב ייכשל. ואם הבחירה היא בין כישלון לבין הצלחה איטית, ברור לחלוטין מהי הבחירה הנכונה.
• מציאת תחליפים: אחת הבעיות בשינוי הרגלים היא בהיווצרותו של פער או חלל – אדם שנהג לאכול לפני השינה משום שרק כך היה נרדם מהר, ימצא עצמו מתוסכל בהיעדר אותו 'כלי' שמסייע לו לישון טוב. אם ימצא תחליף לעניין (אימון כושר כשעה לפני השינה, קריאת ספר וכדומה), ההסתגלות למצב החדש תהיה קלה יותר.
• שיתוף ותמיכה: שינויים מרחיקי לכת כל כך, רצוי שייעשו יחד עם הסביבה הקרובה. שיתוף של האנשים הקרובים, המשפחה והחברים ייצור אווירה תומכת, מסייעת ומבינה, שתקל משמעותית על ההתמודדות.
• עבודה עצמית: וכאן אנחנו מתכוונים דווקא למישור השכלי והתבוני. אדם אשר עומד בפני שינויים, צריך לשכנע את עצמו שאין דרך אחרת, להסביר לעצמו שוב ושוב מדוע הוא עושה זאת ולהיות מודע למשמעות של התהליך.
• גיבוש תכנית עבודה מסודרת: ניסוח של תכנית עבודה, על נייר ממש, תיצור סדר בעניין ותאפשר להגדיר את דרכי הפעולה, את היעדים (חשוב להציב יעדים ריאליים ולא דמיוניים) ואת המטרות הסופיות. בנוסף, ניסוח בכתב יזכיר לחולה פעם אחר פעם, שחור על גבי לבן, מה הוא מבקש להשיג.

** התוכן נבדק ואושר ע"י דר' מיכאל יונש, קרדיולוג בכיר, מנהל שרות מחלות לב מבניות, מומחה בצנתורי לב בבית החולים קפלן, כמו כן דר' יונש הינו מרצה בכיר באוניברסיטה העברית בתחומי הקרדיולוגיה הפולשנית וצנתור עורקי הלב.**