מהי מפרצת באבי העורקים הבטני?

אב העורקים (אאורטה) הוא העורק הראשי המעביר דם מהלב. מפרצת של האאורטה היא התנפחות הדומה לבלון או בליטה המתפתחת בחלק מאבי העורקים כתוצאה מהחלשות בדפנות האאורטה. טרשת בעורקים (התופעה האופיינית לחולים במחלת העורקים ההקפיים) מגבירה את הסיכון למפרצת. המצבורים השומניים מחלישים את דפנות העורק, וגורמים לו להתנפח. מפרצת שכיחה ביותר אצל גברים, אנשים בעלי לחץ דם גבוה ואלו מעל גיל 65.

רב מפרצות האאורטה נמצאות בחלק אבי העורקים הנמצא בבטן. אך הן קורות גם באזורים אחרים כחזה. למפרצת באבי  העורקים הבטני (מכונה באנגלית (AAA אין תסמינים נראים לעין, ולרוב נראית בסריקה כממצא מקרי (הן בסורק רגיל או בסורק מערכות). אך לעיתים, המפרצת באבי  העורקים הבטני גורמת ללחץ על העצבים המקיפים אותה. כתוצאה נגרם כאב בגב התחתון או אזור הבטן. אם המפרצת גדלה, היא עלולה לפקוע ולגרום לדימום פנימי, מצב של סכנת חיים בו נדרש ניתוח חירום. במקרה של התפוצצות המפרצת, תחוש כאב פתאומי בבטן או באזור הגב או הגב התחתון. יתכן ותרגיש קור ברגליים, תחושת זיעה ודביקות, שאתה עומד להתעלף וחסר נשימה. כמה אנשים מתמוטטים.

 אם הרופא המטפל מרגיש נפיחות בבטן, יתכן ויחשוד במפרצת באבי  העורקים הבטני. במקרה כזה, תישלח לבדיקת אולטרה-סאונד המגלה אם יש לך מפרצת ומה גודלה.

 רב המפרצות הינן קטנות (כ-3 עד 4.5 ס"מ), אך הן יכולות לגדול, לכן יהיה עליך להיבדק בקביעות באולטרה-סאונד כדי לבדוק את הגודל הנוכחי של המפרצת. הסיכוי לפקיעת מפרצת תלוי בגודלה. ככל שהמפרצת גדולה יותר, גובר הסיכון. אם גודל המפרצת עולה על 5.5 ס"מ, תופנה למומחה לכלי דם כדי לדון באפשרות של הליך לתיקון המפרצת.

אותם הגורמים שתורמים להפחתת הסיכון שתחלה במחלת העורקים ההקפיים הם  גם אלו שעוזרים למנוע את הסיכון למפרצת באבי  העורקים הבטני .

אם יש לך מפרצת, קיים גם סיכון גבוה למחלת לב. כדי להגן על ליבך ולמנוע מהמפרצת לגדול, חשוב ביותר שלא תעשן, תייצב את לחץ הדם שלך ותנהל אורח חיים בריא. כנראה שתזדקק ליטול תרופות כאלו שצוינו בעמ. 39, כדי להגן על ליבך ומחזור הדם שלך.

טיפול למפרצת באבי העורקים הבטני                                                                                            

שני סוגי טיפול עיקריים קיימים למפרצת: תיקון באמצעות ניתוח או תיקון של כלי הדם (EVAR)

מנתח כלי הדם ידון עימך בנוגע לטיפול הטוב ביותר עבורך. ההחלטה תתבסס על תוצאות הבדיקות שלך, גודל המפרצת ובריאותך הכללית. במקרים מסויימים ההערכות תראנה כי אינך חזק מספיק כדי לעבור ניתוח לבבי מורכב, ומנתח כלי הדם ידון איתך באפשרויות ודרכים אחרות לעזור לך.

תיקון כירורגי (באמצעת ניתוח)              

בניתוח זה מחליפים את החלק הפגוע של אבי העורקים בשפורפרת פלסטית (שתל). זהו ניתוח מורכב,  ותיזדקק להרדמה מלאה, כך שתישן במשך ההליך.

המנתח יבצע חתך לאורך בטנך, יאחוז את אבי העורקים והעורק הלילכי במלקחיים ויפתח את החלק הפגוע של אבי העורקים. לאחר מכן הוא יקבע את השתל. השתל מתפקד כמוליך דם מעשה ידי אדם והדם זורם דרכו לתוך אבי העורקים במקום למפרצת. השתלים יכולים להישמר כ- 25 שנה.

מכיון שזהו הליך מורכב, הניתוח מומלץ רק אם המפרצת בגודל מסוים (יותר מ-5.5 ס"מ). אם המפרצת קטנה מגודל זה, הסיכונים שבניתןח גדולים מהסיכויים שהמפרצת תתפוצץ. אולם, במקרה של מפרצת גדולה, הסיכון שתתפוצץ גוברים על השיקול של סיכונים מניתוח. הרופאים גם יעריכו את בריאותך הכללית, כי לכך השפעה רבה על ההחלטה להסתכן בניתוח.  אם אתה זקוק לניתוח, תעבור גם סדרת בדיקות המעריכות תפקודי לב וריאה, וסריקת לב. בנוסף תיבדק על ידי רופא מרדים וקרדיולוג כדי לבדוק כי אתה כשיר לניתוח.

מרבית המנותחים נשארים בבית החולים למעלה משבוע. לאחר הניתוח תרגיש עייפות רבה, ויחלפו מספר שבועות עד להחלמה מלאה.

תיקון אנדו-וסקולרי  (EVAR)

חלק מהמטופלים מתאימים להליך הקרוי תיקון אנדו-וסקולרי – או EVAR לשם קיצור. זהו סוג של ניתוח זעיר, בו מבצעים חתך קטן מזה שבניתוח רגיל. המטופל  מורדם מקומית על ידי זריקת טשטוש שניתנת דרך המפשעה, או זריקה קטנה יותר בעמוד השדרה. אך חלק מהמטופלים יזדקקו להרדמה מלאה.

בתיקון מבצעים חתך בעורק במפשעה. צנתר מועבר דרך העורק למקום המפרצת. שתל-סטנט (צינורית מתכת קטנה מכוסה בתיל) מוחדרת דרך הצנתר ומונחת במקום בו נפגע העורק. הצנתר מוצא , והשתל מונח במקום. הדם זורם דרך הסטנט-שתל, ואב העורקים מוגן מלחץ נוסף.

אף שזו טכניקה פשוטה יותר, ומחקרים הראו כי היא בטוחה יותר מניתוח, היא אינה מתאימה לכל אחד. לפני ביצוע התיקון, תעבור סדרת בדיקות כדי לבחון את התאמתך מבחינה גופנית, בנוסף לסריקת לב ובדיקות להערכת תפקודי לב וריאה.

כבר למחרת התיקון תוכל לקום ולהסתובב. רב המטופלים משוחררים לביתם כעבור יומיים או שלושה לאחר התיקון.

לאחר ההליך תזדקק למספר סריקות (אולטרה-סאונד ו-CT) כדי לוודא כי השתל נשאר במקומו.

** התוכן נבדק ואושר ע"י דר' מיכאל יונש, קרדיולוג בכיר, מנהל שרות מחלות לב מבניות, מומחה בצנתורי לב בבית החולים קפלן, כמו כן דר' יונש הינו מרצה בכיר באוניברסיטה העברית בתחומי הקרדיולוגיה הפולשנית וצנתור עורקי הלב.**